בעיניים שלנו

 התחנה המרכזית הישנה הפכה מאז סגירתה לפני 16 שנים, ממרכז מלא חיים לתחנת סמים וזנות עלובה ועצובה, שמרכזת סביבה את שולי החברה, וזוכה להתעלמות הרשויות. כולנו מכירים את החלופה העצובה לא פחות - התחנה המרכזית החדשה, טרגדיה תכנונית שהפכה את חיי התושבים שסביבה לגיהנום וערכי זיהום האוויר סביבה הם הגבוהים בעיר. 

השבוע, עלו דחפורים על רציפי התחנה המרכזית הישנה, שעבור המבוגרים שביננו, היוו את שער היציאה מהעיר, בתקופה שבה כלי רכב פרטיים היו מיעוט. לפי דברי העירייה, על חורבות התחנה יוקם המבנה החדש של בית ספר מנשר לאמנות.

כדי למנף את האיזור המוזנח, לא די לבנות בית ספר לאמנות. זו ההזדמנות של העירייה להכיר בעובדה שהתחנה המרכזית החדשה הינה כישלון חרוץ ואסון סביבתי וחברתי, שנמשך יותר מדי שנים, וחייבים למצוא פתרון בהול לבעיה והשלכותיה הקשות.

בשבועות האחרונים נערכו מספר פגישות של ועדות הרשות של העיריה, ואת דיווחי הנציגים של עיר לכולנו מהישיבות אפשר לקרוא כאן, כאן, וכאן.

השאלה היא, האם הוועדות האלו משמעותיות, או שהן לא יותר מפגישה על כוס קפה? לוועדות הרשות אין יכולת לקבוע מדיניות, ורון חולדאי, ראש העיריה, מתעלם מהן וממשיך להתנהל כאילו מדובר בשילטון יחיד.

השאלה העומדת בפני עיר לכולנו: האם להמשיך להגיע לוועדות, להכיר את פקידי העיריה המעורבים, ואולי להשפיע מבפנים? או שאולי עדיף להחרים את הוועדות, ולא לשתף פעולה עם העמדת הפנים של המערכת? צילום: מורן בית הלחמי

כבר יותר משנתיים שאבן גבירול בשיפוצים, והחפירות עדיין נמשכות, והעצים עדיין נכרתים. תשתית לתחבורה ציבורית יעילה, כמו למשל המטרונית (ראו מה קורה בחיפה) לא תצא לנו מזה. אבל הרחוב יותר רחב משהיה, ועל המדרכה מצויירים שבילי אופניים. האם כל העבודה והבלגן שווים את זה, או שהעיריה שוב הוציאה כסף במקום הלא נכון? צילומים: מורן בית הלחמי

אתר עיר לכולנו מתחיל היום בלוג צילומים וקטעי וידאו. צלמת הבית שלנו, האחראית גם לצילום שלפניכם, היא מורן בית הלחמי, אבל כל תושבות העיר שיש להן או להם צילום מתאים מרחבי תל אביב יפו מוזמנות לשלוח אלינו.