תעודת זהות: ד"ר דב חנין
ד"ר דב חנין נולד ומתגורר בתל אביב (יליד 1958), נשוי ואב לשלושה. מכהן כחבר-כנסת מזה שנתיים.
בצעירותו השלים ח"כ חנין לימודי משפטים ופעל במשך שנים רבות כעורך דין המתמחה במשפט חוקתי וציבורי, בעיקר בתחום זכויות האדם. בהמשך, השלים ח"כ חנין לימודי דוקטראט במדעי המדינה, והתמחה במדיניות סביבה.
בשנים שקדמו לחברותו בכנסת עמד ח"כ חנין בראש התכנית לצדק סביבתי בפקולטה למשפטים והיה עמית מחקר בבית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר באוניברסיטת תל אביב. כמו כן, היה ח"כ חנין עמית מחקר באוניברסיטת אוקספורד באנגליה ותחום עיסוקו שם היה הפוליטיקה של הסביבה.
ח"כ חנין כיהן במשך שלוש שנים כיו"ר חיים וסביבה – ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל, המאחד יותר משמונים הארגונים הסביבתיים בישראל, זאת לצד חברות בארגונים סביבתיים וחברתיים נוספים. ח"כ חנין פעיל בתנועות השלום, במאבקים חברתיים ובענייני זכויות אדם. חבר מק"י וחד"ש, ופעיל בתנועת עיר לכולנו, מראשיתה.
ח"כ חנין פרסם מאמרים רבים בנושאי סביבה, חברה ופוליטיקה. הוא ערך את סדרת ספרי סימני חיים, שיצאו לאור בשיתוף מכון המחקר האמריקני החשוב Worldwatch. הוא כתב, יחד עם פרופסור אריה ארנון, את הספר מקום לתיקון – שיחות על כלכלה, סביבה וחברה (הוצאת בבל), הגיש בסוף שנת 2005 סדרת הרצאות תחת הכותרת "הגלובליזציה" במסגרת ה"אוניברסיטה משודרת", אשר גם יצאה במהדורה מודפסת.
מאז תחילת 2006 מכהן ח"כ חנין בכנסת מטעם סיעת חד"ש, ומשמש כחבר בועדת הפנים והגנת הסביבה וכן בועדה לזכויות הילד. ח"כ חנין וח"כ הרב מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד) עומדים בראש השדולה הסיבתית-חברתית בכנסת, השדולה הגדולה ביותר בכנסת ה-17 (מונה כארבעים חברים). להלן תיאור תמציתי של פעילותו בשנתיים האחרונות. מקורות נוספים:
- מידע נוסף על פעילותו של דב חנין.
- דו"ח מפורט לחקיקה בכנסת בה היה דב חנין מעורב.
כדאי לבקר:
- בפרופיל של דב חנין בקפה דה מרקר (זמין ונגיש לכל הגולשים)
- ובפרופיל בפייסבוק (למי שיש חשבון משתמש)
הפרופילים הוקמו ומתוחזקים על ידי מתנדבי "עיר לכולנו".
שלטון מקומי, הגנה על המרחב הציבורי והזכות לדיור
חקיקה:
- חוק איסור גביית דמי כניסה לפארקים עירוניים – התקבל בקריאה שניה ושלישית.
- חוקים להגנה על חופי הכנרת ומפרץ אילת – התקבלו בקריאה שניה ושלישית.
- חוק האכיפה הסביבתית המקנה סמכויות אכיפה בנושאים סביבתיים לרשויות המקומיות – התקבל בקריאה שניה ושלישית.
- הצעת חוק איסור נהיגה בחוף הים – התקבלה בקריאה ראשונה.
- הצעת חוק לפיצוי תושבי כפר שלם – התקבלה בקריאה טרומית.
- הצעת חוק לביטול הפטור שניתן לחברות סלולריות מהליכי תכנון מסודרים לאנטנות – התקבלה בקריאה טרומית.
- הצעת חוק לפרסום החלטות הנהלת מינהל מקרקעי ישראל – לקראת אישור בקריאה טרומית.
מאבקים:
- מאבקים על הזכות לדיור ונגד הריסות בתים בכפר שלם, ביפו, בנגב, בלוד, במשולש, בואדי ערה ובמקומות רבים נוספים;
- מאבקים שונים ברחבי הארץ לפיזור ועדות קרואות ולהכרזה על בחירות מוניציפליות דמוקרטיות;
- מאבק נגד פרוייקטי בניה בתמנע ובחוף פלמחים;
- מאבק בתכנית ספדי בירושלים;
- מאבק לפינוי מכשולים לאורך חופי הכנרת;
- מאבק נגד בניית גדר ההפרדה המזרחית במדבר יהודה;
- מאבק בשילוט החוצות בנתיבי איילון ועוד.
"איננו נדונים לאסון. הכדור אכן בידינו. לבני אדם יש יכולות עצומות ויש להם גם נכונות לשנות. תיאור האדם כיצור אגואיסטי שרק חותר להרוויח יותר הוא קריקטורה חד-ממדית, המשרתת מערכת שהרווח הוא האל היחיד שלה. במציאות אנשים דואגים לעצמם, לבריאותם, לעתידם, לילדיהם, למי שהם אוהבים. למרבית האנשים אכפת מאחרים. אנשים מוכנים לוותר, במעגל הכללי ובמעגל האישי, כשהם משתכנעים שהוויתור חיוני. במהותם, אנשים פועלים לא כדי להרוויח יותר אלא כדי לחיות ולהרגיש טוב יותר. אפילו בעולם החברתי ללא מקום לתיקון, שהולך ונוצר סביבנו, ישנם צרכים ממשיים שיולידו מחדש מקום כזה. [אינני מציע] לוותר על החיים הטובים - אלא [מציע] דרך לחזור ולממש אותם בפועל. זו איננה דרך פשוטה, אבל היא הדרך היחידה לא רק להציל את העולם אלא גם להפוך אותו, עבורנו ועבור ילדינו, למקום שבאמת טוב לחיות בו." (מתוך מאמר ב-ynet, 14.8.07).
זכויות חברתיות – עובדים, נשים, ילדים, בעלי מוגבלויות, גמלאים
חקיקה:
- הארכת חופשת הלידה – מ-12 ל-14 שבועות – התקבל בקריאה שניה ושלישית לפני כשנה, ומ-14 שבועות ל-16 שבועות – התקבל לאחרונה בקריאה ראשונה.
- חוק איסור מכירת כרטיסי הגרלה לקטינים – התקבל בקריאה שניה ושלישית.
- חוק המבטיח לעובדי קבלן מידע על תנאי החוזה שבו הם מועסקים – התקבל בקריאה שניה ושלישית.
- הצעת חוק אחריות מזמין בפועל לזכויות עובדי קבלן – נמצאת לקראת אישור בקריאה שניה ושלישית.
- הצעת חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד – התקבלה בקריאה ראשונה.
- הצעת חוק לקביעת זכותם של בני נוער להליכים משפטיים חלופיים להליך הפלילי – התקבלה בקריאה ראשונה.
- הצעת חוק להבטחת המשך פעילותה של הקרן לילדים ונוער בסיכון – התקבלה בקריאה ראשונה.
- הצעת חוק רישוי קבלני שירותים – התקבלה בקריאה ראשונה.
- הצעת חוק למניעת הפרטת טיפות החלב ושירותי הבריאות לתלמיד – נמצאת לקראת קריאה ראשונה.
- הצעת חוק להחלפת מינוח פוגעני כלפי בעלי מוגבלויות בפקודת מס ההכנסה – התקבלה בקריאה טרומית.
מאבקים:
- מאבק נגד הפרטת שירות התעסוקה באמצעות תכנית וויסקונסין;
- שביתת הסבלים בנתב"ג;
- שביתת עובדי הרשויות המקומיות;
- שביתת ארגון המורים;
- מאבק זכויות עובדי הנקיון באוניברסיטת בן גוריון;
- שביתת עובדי הקופי בין וקופי טו גו;
- שביתת הסגל הזוטר באוניברסיטאות.
"זו המשוואה המטרידה של [הגלובליזציה]: בצד אחד של המשוואה הזאת – אנשים כורעים תחת עומס עבודה; בצדה השני של המשוואה – אנשים מחוסרי עבודה. לאנשים בשני צדי המשוואה לא טוב. אבטלה היא כמובן מצב לא נוח ולא סביר; אך גם עומס עבודה, על פי המחקרים הקיימים, פוגע בבריאותם של אנשים ובוודאי פוגע באיכות החיים שלהם" (מתוך ספרו של ח"כ חנין, "גלובליזציה").
סביבה בריאה
חקיקה:
- חוק אויר נקי – התקבל בקריאה שניה ושלישית. הצעת החוק נולדה בכנסת הקודמת וח"כ חנין ריכז את דיוני ועדת הפנים של הכנסת בשלבים עיקריים של הכנתה.
- חוק המזהם משלם – הצעת חוק מקיפה ליצירת מנגנונים כלכליים שיתמרצו את התעשיה לעבור לטכנולוגיה נקיה – התקבל בקריאה שניה ושלישית.
- הצעת חוק להגברת האכיפה כנגד גורמים המזהמים מקורות מים – התקבלה בקריאה ראשונה.
- הצעת חוק הפיקדון על מיכלי משקה – התקבלה בקריאה טרומית.
- הצעת חוק הגבלת השימוש בשקיות פלסטיק – התקבלה בקריאה ראשונה.
- הצעת חוק בדיקות נוכחות זיהומים בקרקע, והצעת חוק לשיקום קרקעות מזוהמות – התקבלו בקריאה טרומית.
- הצעת חוק התייעלות השימוש באנרגיה במוסדות ציבור – התקבלה בקריאה טרומית.
- הצעת חוק התקנת מתקנים לחסכון במים במוסדות ציבור – התקבלה בקריאה טרומית.
- הצעת חוק הפחתת הפליטה של גזי חממה – התקבלה בקריאה טרומית.
- הצעת חוק האוסרת מתן מענקים ממשלתיים למפעלים מזהמים – התקבלה בקריאה טרומית.
מאבקים:
- מאבק נגד תחנת הכוח הפחמית באשקלון;
- נגד זיהום חופי תל אביב-יפו וחופי מפרץ חיפה ועכו;
- מאבקים נגד מפעלים מזהמים באזור מפרץ חיפה, נצרת, רמת חובב, תפן, ערד ובאזורים נוספים.
"אין חולק על הצורך ביירוק הצריכה שלנו, ובפתרונות אקולוגיים מקומיים אחרים. אבל מעבר להם, אנחנו חייבים לחזור ולהתמקד בשאלות הגדולות של המדיניות הלאומית. תשובות סביבתיות שאינן מתייחסות לבעיות הגדולות שביחסי הכוחות שבתוך החברה הישראלית, בין מרכז לפריפריה, ובין עשירים לעניים, אינן תשובות של אמת. האירוע במכתשים [פיצוץ באחד המפעלים ברמת חובב] מראה שאין לנו זמן לפתרונות סרק, והתנופה הסביבתית שאנחנו רואים כעת חייבת להיות מתועלת לשינויים של ממש בהתנהלות מערכות השלטון בישראל." (מתוך מאמר ב-ynet, 14.8.07).
תחבורה מתקדמת
חקיקה:
- חוק הפחתת זיהום אוויר מתחבורה בערים – התקבל בקריאה שניה ושלישית.
- הצעת חוק עידוד תחבורת אפניים – התקבלה בקריאה ראשונה.
- הצעת חוק להקלה בחוק חובת חבישת קסדה ברכיבה באופניים – התקבלה בקריאה טרומית.
- הצעת חוק עידוד תחבורה ציבורית – נוסחה והונחה.
"כדי לעשות שינוי סביבתי אסור שיהיה רק שוט. אתה חייב שוט וגזר. אם לא תציע לאנשים חלופה טובה של תחבורה ציבורית, הם ימשיכו לנסוע במכונית הפרטית ולשלם מסים גבוהים ולקלל את המסים האלה. מה שצריך הוא לגרום לכך שהאדם שמחליט בבוקר אם לנסוע לעבודה באוטובוס או ברכב הפרטי יגיד לעצמו שיותר כדאי ונוח לנסוע באוטובוס. כמו שתושב בלונדון אומר כך לעצמו. הרי איש בלונדון לא נוסע לעבודה ברכב פרטי." (מתוך ראיון ל"מקור ראשון" 18.6.08).
זכויות אדם
חקיקה:
- הצעת חוק לתיקון חוק ההתיישנות ומניעת התמשכות חקירות – התקבלה בקריאה טרומית.
- הגנה על זכויות היוצרים של אדריכלים – התקבלה בקריאה טרומית.
- פרסום נגיש של סל התרופות – התקבל בקריאה טרומית.
- הצעת חוק זכויות הפליט – נפלה בקריאה טרומית והונחה מחדש.
- הצעת חוק להגברת הפיקוח על המחלקה לחקירות שוטרים – נומקה במליאת הכנסת וממתינה להצבעה בקריאה טרומית.
מאבקים:
- מעורבות מגוונת במאבק למען השלום, לסיום הכיבוש, למען זכויות האדם בשטחים ובבתי המאסר בישראל, לחילופי חטופים, שבויים ואסירים;
- מאבק נגד הצעת חוק דראקונית של הממשלה למאסר ארוך שנים של מסתננים ובכלל זה פליטים ומהגרי עבודה (מתנגד יחיד בכנסת בקריאה ראשונה);
- מאבק לחקירת שוטרים בעקבות אירועי אוקטובר;
- מאבק נגד הצעת חוק להגבלת הגלישה באינטרנט;
- מאבק להגברת הפיקוח על המחלקה לחקירות שוטרים;
- מאבק נגד הצעת 'חוק שי דרומי' המתירה הרג פורצים (מתנגד יחיד בכנסת בקריאה ראשונה).
"מעבר לסכנה שבשימוש המופרז בכוח ובנשק חם שחוק [שי דרומי] עלול להוליד, יש בו גם סכנה חמורה לעתיד המשטר הדמוקרטי בישראל. החוק למעשה מהווה הפרטה של אחריות המדינה לביטחון האישי ולביטחון הרכוש שלנו – תחומים שעד כה היו בתחום אחריותה של המדינה ושל המשטרה. החוק מבטא ויתור של הכנסת על האפשרות לקיים מדינת חוק שמגינה על תושביה, ומעביר את האחריות לכך חזרה לידיהם של אזרחים חמושים, ומשטרות פרטיות." (מתוך מאמר ב-ynet, 25.6.08).
שותפות יהודית-ערבית
חקיקה:
- סעיף איסור אפליה על בסיס לאומי במסגרת חוק זכויות הסטודנט – התקבל בקריאה שניה ושלישית.
- הצעת חוק למניעת אפליה במתן שירותי ביטוח – התקבלה בקריאה טרומית.
- הצעת חוק להגבלה על ניתוק רשויות מקומיות ממים – נמצאת לקראת קריאה טרומית.
מאבקים:
- מאבק לשיוויון מלא של האוכלוסיה הערבית בישובים מעורבים (בחינוך, ברווחה, בהקצאת משאבים מוניציפלים, ובהסדרת זכויות הקהילות הערביות לשימוש בשפה הערבית, בייצוג בשמות הרחובות, ועוד);
- מאבקים נגד ניתוקי מים לרשויות מקומיות בנגב ובגליל;
- מאבק על הכשרת יישובים בלתי מוכרים בנגב ובגליל;
- מאבק להעדפה מתקנת לערבים בהעסקה בשירות הציבורי.
"בישראל מתגוררים יהודים וערבים בשכונות שונות, עובדים בדרך כלל במקומות שונים, וממעטים להיפגש אפילו במרחבים הציבוריים ובמרבית מקומות התרבות והבילוי. המפגשים שכן מתרחשים, במגרשי הכדורגל למשל, טעונים במתח. הפרדה קיימת בתרבות ובשפה. מרבית היהודים אינם דוברי ערבית ובשנים האחרונות מעמיקה והולכת ההפרדה גם בחיים הפוליטיים: הפוליטיקה בישראל נעשית בשני מסלולים נפרדים – הפוליטיקה הנעשית בעברית, בציבור היהודי, הולכת ומתנתקת מזו הנעשית בערבית, ברחוב הערבי והתרגום בין השניים, אם הוא בכלל קיים, הוא חלקי ומעוות.
העמקת ההפרדה מדאיגה ואפילו מסוכנת... בעולם ההפרדה הלאומית, שותפות יהודית-ערבית היא שחייה נגד הזרם... אין זה פרויקט פוליטי פשוט. כאשר הייאוש משותפות יהודית-ערבית הוא כל כך אופייני, קל מאד לאבד את התקווה. ובכל זאת, עד עכשיו, אנחנו מצליחים להישאר בשלנו במציאות המורכבת הזאת, ובכל יום מגלגלים את האבן מחדש וממשיכים לשחות נגד הזרם, בציבור היהודי ובציבור הערבי כאחד." (מתוך מאמר ב"הארץ" 18.12.07).
משיקולי עריכה, הרשימות אינן כוללות פעילות רבה נוספת של ח"כ חנין (למשל במאבק על העלאת גמלאות הזיקנה, גמלאות הניידות לעיוורים ולבעלי מוגבלויות תנועה, להזנה בבתי הספר ועוד). כמו כן רשימות המאבקים אינן כוללות רבים מן המאבקים המקומיים, ההפגנות, והמסעות הציבוריים בהם היה ח"כ חנין מעורב במהלך כהונתו. לבסוף, רבים מן המאבקים ומיוזמות החקיקה מתאימים לכמה מהקטגוריות לפיהן מאורגן המסמך. על מנת שלא לחזור על סעיפים, הוחלט, לא פעם באופן שרירותי, לאן לשייך סעיף זה או אחר.
פניה לתושבי תל אביב יפו
תושבי תל-אביב יפו יקרים,
תל-אביב-יפו היא עיר מיוחדת במינה בנוף הישראלי. אמנם, גם בעבר היו אצלנו פערים מקוממים בין דרום העיר לצפונה והזנחה של יפו. גם בעבר נאבקנו על שטחים פתוחים ועל זכויות התושבים. ובכל זאת, במרוצת השנים העיר שלנו הפכה לביתם של רבים ושונים, והייתה לסמל של חיים שפויים, תוססים, מלאי חופש ויצירה.
למרבית הצער, המרקם האנושי והתרבותי הייחודי הזה עומד היום בפני סכנה ממשית. בשנים האחרונות מתרחשים בעיר תהליכים מדאיגים. מבחינות רבות היא הולכת ונעשית לעיר לעשירים. יותר ויותר תושבים חשים שכבר אין להם מקום בתוכה.
לעירייה יש תפקיד מרכזי בתהליכים האלה: מגדלי יוקרה לעשירים בלבד צצים בלב שכונות צנועות ודוחקים תושבים ותיקים מבתיהם; התחבורה הציבורית מוזנחת והעיר מובלת להישענות מוחלטת על רכב פרטי על הפקקים, מצוקות החניה וזיהום האוויר הכרוכים בו; העירייה מפנה עורף לסטודנטים, לזוגות צעירים ולגמלאים, ולא נוקפת אצבע כדי לרסן את שכר הדירה המשתולל; העירייה משתפת פעולה עם צווי פינוי והריסה המוצאים לתושבי כפר שלם ויפו, במקום לנהל עימם דיאלוג הוגן וצודק; העירייה בוחרת להקים חניונים על חשבון גינות ציבוריות; העירייה מתנהלת בסגנון כוחני ובעייתי, בלי לשתף אותנו באמת בקביעת עתידנו ועתיד עירנו.
לאורך שנים אני מעורב במגוון מאבקים אזרחיים ברחבי העיר – בעבר כתושב מן המניין ועכשיו כחבר כנסת. אולם, לאור הקצנת התהליכים הקשים העוברים על תל-אביב-יפו לאחרונה, הבנתי שלא די בכך. לכן השתתפתי בהקמת תנועת "עיר לכולנו" ובהמשך גם הצגתי את מועמדותי לראשות עיריית תל-אביב-יפו מטעמה. במהלך השנה האחרונה עלתה "עיר לכולנו" על כל ציפיותיי: הכרתי בה פעילים רבים נמרצים, מלאי אנרגיה, נחושים ליצור כאן עתיד משותף טוב יותר, למרות היותנו שונים זה מזה ואולי דווקא בזכות היותנו כאלה. עיר לכולנו היא התארגנות עירונית על-מפלגתית, שאיננה דומה לשום תנועה אחרת שהכרתי בעבר. אני יודע שעומדת בפנינו משימה קשה, אך אני גם יודע שיש לנו את הכוח, הרעיונות והיכולות לעשות שינוי אמיתי בעיר הזו.
כמה מילים על פעילותי הציבורית עד כה. במשך שנים רבות פעלתי כעו"ד והתמחיתי במשפט חוקתי וציבורי, בין השאר בתחום זכויות האדם. בהמשך, השלמתי לימודי דוקטורט במדע המדינה באוניברסיטת תל-אביב ועשיתי פוסט-דוקטורט כעמית מחקר באוניברסיטת אוקספורד, בתחום הפוליטיקה של הסביבה. עמדתי בראש התוכנית לצדק סביבתי בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב. במשך שלוש שנים כיהנתי כיו"ר ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל. במשך שנים פעלתי בארגונים חברתיים, בתנועות השלום, במק"י ובחד"ש. בשנת 2006 נבחרתי לכנסת, ומאז אני משמש כחבר בוועדת הפנים והגנת הסביבה, וכן בוועדה לזכויות הילד. במקביל, אני עומד בראש השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת. במהלך פעילותי הפרלמנטרית, יזמתי וקידמתי חקיקה במגוון נושאים, ביניהם: הגנה על המרחב הציבורי ועל הסביבה, הזכות לדיור, זכויות עובדים, נשים, ילדים ובעלי מוגבלויות, זכויות אדם ושוויון בישראל.
למרות הטענה הרווחת, תל-אביב-יפו אינה בועה. בעיר שלנו אפשר למצוא את כל התהליכים הטובים והרעים שעוברת החברה הישראלית כולה. ובכל זאת זוהי עיר מיוחדת, עיר שבזכות משאביה – החומריים והאנושיים – יכולה להוביל שינויים עמוקים ובעלי השפעה גדולה גם במישור הארצי. הפוליטיקה האחרת שעיר לכולנו מייצגת, הפתרונות האורבניים העכשווים שהיא מציעה, הנכונות להתמודד באופן אמיתי עם בעיות התחבורה, הדיור והחינוך, עם בעיות סביבתיות וחברתיות, עם אפליה ואי שוויון – כל אלה עשויים להשפיע באופן עמוק גם בזירה הארצית, ולתרום להפיכת הארץ כולה למקום שטוב יותר לחיות בו. אודה לתמיכתכם בבחירות, ואשמח בכל עזרה שתוכלו להושיט בשבועות הקרובים.
שלכם,
דב חנין