מה שלא תביני אם את לא טייסת

מה שלא תביני אם את לא טייסת
31\3\2009 [יעל בן יפת]

אתמול בערב התקיימה ישיבת מועצת העיר תל אביב -יפו מס' 5 בה העלתי הצעה לסדר בשמי ובשם אהרון מדואל יו"ר סיעת עיר לכולנו.

שלושה חודשים וקצת מאז הבחירות. כשביקשתי באחת מישיבות התקציב לבחון את תקציבי התרבות של העיריה וחלוקתן ההומוגנית משהו נאמר לי, ש"יש לנו מדינה מסוימת עם ערכים מסוימים – מה את רוצה כאן אום כולת'ום????" (מנכ"ל העיריה...)

אתמול בערב כשחבר המועצה ויסנר שאל מי זו ההגמוניה הלבנה שאני מדברת עליה ואמרתי לו שזה הוא, הוא צרח עלי שאני גזענית. בסוף הנאום עלה לענות ראש העירייה רון חולדאי וסיפר שמדובר בשקרים ויש חשיבות לסמלים ושיש הרבה בתי ספר עיוניים בדרום. שום מילה על תרבות מזרחית ובטח לא ערבית.

שלושה חודשים זה נראה לפעמים הרבה זמן אך כנראה שזה לא מספיק זמן כדי להצליח להסביר מה זה בית ספר עיוני, בטח אם את לא טייסת.

הצעה לסדר: תיקון עוול הסטורי לרגל חגיגות המאה לייסוד שכונת אחוזת בית

לרגל חגיגות ה- 100 לעיר תל – אביב יפו ברוב פאר והדר ובהוצאות כספיות חריגות, אנו מבקשים להפנות את תשומת הלב למסכת הבלתי נדלית של העוולות העירוניות שתחילתן בניסיון לעוות את העובדות ההיסטוריות בקביעה כי תחילתו של הישוב היהודי במרחב העירוני הוא אותו רגע מכונן של הקמת שכונת 'אחוזת בית' בשנת 1909.

איננו תובעים את עלבונם של היוצאים את חומות יפו בשנת 1887 לייסד את נווה צדק, או של תושבי שכונות נווה שלום, מחנה יהודה, מחנה יוסף, שערי אחווה ואוהל משה. ואפילו לא של שכונת מחנה ישראל, לימים כרם התימנים, השכונה שנוסדה ב 1904 כחמש שנים לפני אחוזת בית, והייתה למעשה השכונה הראשונה שבאמת התנתקה מיפו*.

איננו תובעים את עלבונם כי לא בעלבונות עסקינן.

ברצוננו להאיר את הכרוניקה של הניכור, של הדיכוי והקיפוח ההופכת את צאצאיהם של בני שכונות אלה לבניה של "העיר השחורה"- החצר האחורית של העיר תל אביב.

האמת ההיסטורית מצביעה על כך כי העיר תל אביב התפתחה מיפו שייסודה לפני למעלה מ 3000 שנים והשכונה הראשונה מחוץ ליפו נוסדה לפני 105 שנים.

למעשה, הציון החגיגי על פי מניינן של 100 שנים הוא מעשה נכון על- פי לוגיקת "העיר הלבנה", הלוגיקה של האפליה וההדרה שמאפיינות את החשיבה התכנונית של העיר בכל הרמות ובכל התקופות. לצורך הדגמה פשוטה מן הימים האחרונים די אם נמנה את מאבקם של פעילי שכונת שפירא לקבלת תקציב להפקת פסטיבל שכונתי כחלק מחגיגות המאה הנוכחיות.

קביעת נקודת האפס של תל אביב כשנת 1909 המצוינת כיום הולדתה של העיר היא רק הסעיף הראשון, אך הסמלי ביותר במסכת ההתנהלות הכושלת של הרשות מול תושביה בני השכונות. שיכתוב שמות דרכים ורחובות מחד, והתעלמות מסמטאות עלומות שם וממוספרות מאידך, הוא עוד נדבך סמלי נוסף בתהליך שכתוב ההיסטוריה בידי ההגמוניה הלבנה בעיר הלבנה המסבירה לעצמה את ריבונותה המוחלטת כלגיטימית מול ההומו סאקר מנושל הזכויות. לבן על גבי שחור.

למהלכים סמליים אלה יש השלכות מעשיות חמורות והיא זו שמכוננת את תודעתו של הדור הצעיר ומשעתקת הלאה את אי- השוויון הלכה ומעשים.

על רקע זה אפשר להסביר גם את המחיקה של תרומת יהודי תימן בייסוד העיר תל- אביב מתוך האתוס הנחגג בימים אלה.

זהו מהלך מתבקש על- פי הגיון ה 'עיר הלבנה' המפנה את גבה ל 'מזרח התיכון',

עיר שרוב תושביה המזרחים והערבים מתגוררים באזורים מוגדרים ושמוסדות התרבות שלהם הם בית מעצר, מכון פתולוגי, מרכז לחלוקת אדולן ואסון אקולוגי אחד המוכר בשמו 'התחנה המרכזית החדשה' שבאופן ציני הוא משמש גם מקלט אטומי וגם מרכז קניות ענק. אך אין שם גבירותיי, אף לא תיכון עיוני אחד.

אנו מבקשים בהזדמנות טרום חגיגתית זו להפוך עוד דף בחוברת הבלתי רשמית של תכנית ה- 100 ולהצביע על בתיהם ההרוסים של המפונים מכפר שלם ואת תושבי יפו הנלחצים משפחות משפחות במבנים לא חוקיים פרי מדיניות דרקונית של 'שחוק וזרוק', אליה מתגייסות בחירוף מערכות המשפט ואכיפת החוק.

אנחנו מבקשים להצביע שוב על הגיון שהפך לנקודת מוצא אידיאולוגית המשתקפת גם בחלוקת תקציבי החינוך והתרבות, בהקצבה בלתי שוויונית לתלמיד, בהיעדרו של מוזיאון או של מרכז תרבות המייצגים את ההיסטוריה של שכונות דרום תל אביב מנקודת המבט של תושביו. אנחנו מבקשים לאפשר לתושבי העיר השחורה מעמד שווה כשאר תושבי העיר.

כאשר מנכ"ל העירייה מכריז בסלידה על אום כלת'ום כ 'פרסונה נון גרטה' בעיר הוא בעצם משעתק את אותה גישה של ביטול וזלזול בתרבויות של תושבי העיר, הוא ממשיך באותה גישה גזענית המסווגת תרבויות באופן המאפיין משטרים דכאניים.

כך גם כאשר מצהירים על תכנית פעולה עירונית לייבא מה שמכונה "אוכלוסיות חזקות" לשכונות, תוכנית שמושתתת על רעיון גזעני ומהותני; רעיון שבבסיסו ההנחה כי רק אוכלוסיות אשכנזיות יוכלו לשפר את מצבן של השכונות, כאילו מצבן של השכונות נוצר יש מאין ושורשיו הפוליטיים והחברתיים טמונים בתושבים עצמם. תפיסה מעוותת זו מתנערת מהאחריות המוסדית המארגנת משאבים על פי היררכיות אתניות מאוסות ותולה את השינוי המיוחל בכוחן התרבותי של אוכלוסיות חדשות אלה. זאת, במקום להשקיע באוכלוסיה המקומית.

קוראים לזה ג'נטריפיקציה ואי אפשר לנתק אמירות אלו מהאידיאולוגיה הגזענית הרחבה שהיא הקו המנחה הלאומי. כאשר הורסים בתי תושבים מזרחים בכפר שלם, האידיאולוגיה הגזענית שם, כאשר מגרשים תושבים ערבים מבתיהם האידיאולוגיה הגזענית שם, כשמתעלמים מסיכויי החיים של ילדים במערכת החינוך הממסללת היא שם גם כן.

השינוי התודעתי אינו פשוט ואינו מיידי, אך שנת המאה היא הזדמנות של פז לתיקון.

תיקון שיאפשר סוף כל סוף חיים בעיר רב- תרבותית אמיתית, כי "לבן הוא הצבע שרואים כשלא מספיקים להבחין בכל הצבעים האחרים"*.

השינוי המיוחל יגרום לכך שתלמידי בתי ספר בעיר יוכלו ללמוד היסטוריה שהיא קרובה יותר לאמת. תלמידי שכונות הדרום, יוכלו שוב להתגאות בשורשיהם ולא לחוש נחותים אל מול הסיפור שגיבוריו הם תמיד זרים להם והם נושאי שמות משפחה אירופאיים שהתגוררו ומתגוררים בשכונות אחרות.

ילדי הדרום יוכלו לבחור באמונה שלמה בתי ספר בשכונות שלהם ולא לכתת רגליים לצפון, עם או בלי הסעות. זה יחזק את הקהילה וזה מה שימנע את האיום הציני לביטול ההסעות המרחף מעל ראשי הילדים בכל תחילת שנה.

ההצעה שלנו כוללת הכרה היסטורית וכן פעולה אופרטיבית לשוויון וצדק חלוקתי ברמה התרבותית, החינוכית והתקציבית.

הכרה בספרי ההיסטוריה ברמה העירונית והארצית לרגל החגיגות.
הכרה בשכונות הדרום כמרכז תרבותי וחינוכי.
הקמה של בית ספר עיוני המלווה את תלמידיו לבגרות מלאה המובילה ללימודים אקדמיים.
הקמתו של מוזיאון ומרכז תרבות לשכונות הראשונות של העיר תל אביב יפו.
הקצאת משאבים לאירועים בשכונות הראשונות של העיר.
על מנת לא לקפח את הרצון לערוך מסיבות ברחבי העיר, לקיים מופע הצדעה גדול עם מוזיקה מזרחית קלאסית בפארק דרום להנצחת מורשתן השכונות הראשונות של תל אביב.
ולבסוף, יוקם צוות בדיקה של התקציב העירוני עם מטרה לעשות צדק חלוקתי עם דגש על תקציב החינוך, התרבות והתשתיות.

בגלל חשיבותו, דחיפותו וציבוריותו של הנושא אני מבקשת לערוך דיון רציני כאן במליאה.

* שרון רוטברד "עיר שחורה, עיר לבנה", שחשבנו שכדאי לרכוש אותו לכל חברי וחברות מועצת העיר ולראש העירייה.

חברת מועצת העיר תל אביב-יפו מטעם סיעת "עיר לכולנו"