יום סוער בוועדת התיכנון / אהרון מדואל

יום סוער היה אתמול, ה-24 ביוני, בישיבה של ועדת המשנה לתכנון ובניה של עירית תל אביב יפו. נידונו מספר נושאים, ובין היתר התברר כי היועצת המשפטית ומהנדס העיר החליטו על דעת עצמם לא להגיש ערר, כפי שהנחתה אותם הוועדה. באחת ההחלטות, הנוגעת לפינוי דיירים מוגנים במתחם רחוב הירקון פינת שד"ל, הצביעו רק שניים מחברי הוועדה: דורון ספיר, היו"ר, וכותב שורות אלו, כשכל שאר החברים נמנעים.

נושא סומייל הורד מסדר היום לבקשת העירייה. תוכנית מתחם דרום הקרייה, תוכנית עיצוב למתחם 9, לפיה יוקמו מגדלים בני 30 קומות לתעסוקה ומשרדים, אושרה. לדעתי אין כרגע מקום להתנגד לאישור, אם כי יש לשים לב לחסכנות בגובה כשמדובר במגדלים בשטח בבעלות ציבורית, העומדים לצאת למכרז. סביר להניח שהזוכה במכרז למתחם 9 יבקש להוסיף קומות למגדלים, כמתבקש באיזור. במקרה כזה יהיה כאן עניין של "הפרטה במיטבה": הרווח מההשבחה ילך לכיס היזם, במקום לקופת הציבור.

הדיון בוועדה היה סוער. מתברר כי שרי אורן, היועצת המשפטית, ומהנדס העיר חזי ברקוביץ, לא מילאו אחר החלטת הוועדה המקומית מלפני כחודש, לפיה יש לערער לוועדה המחוזית על הפיכת השטח ברחוב בן יוסף ברמת אביב (גן הזיכרון) לשטח לבנייה רוויה.

שרי אורן טענה כי אינה שלמה מקצועית עם הערר, ולכן אינה יכולה להכינו. לשאלתי מדוע התנגדה אם כך לדרישתנו לקחת עו"ד פרטי לצורך הערר, התפתלה גברת אורן וענתה כי היא תלווה את הצוות המקצועי בעניין. הוחלט כי הערר יוגש באופן מיידי, בתקווה שלא איחרנו את המועד.

מיד לאחר הישיבה הוצאתי מכתב לשרי אורן, ובו דרישה להגיש מיידית את הערר כיון שניתן לערער עד חודש ימים מיום החלטת הוועדה המחוזית, שפורסמה ב-17.5.09.

בקשר למתחם ליבר: הוועדה המקומית קיבלה דיווח כי הוועדה המחוזית דחתה את החלטת הוועדה המקומית בעניין מתחם ליבר, ונתנה בידי היזם את האפשרות לבחור בין מגדל משרדים למגורים. חברי הוועדה המקומית החליטו לערער על ההחלטה למועצה הארצית לתכנון ובנייה, וגם נושא זה הוזכר במכתבי לשרי אורן.

הנושא החם של היום היה תוכנית הבנייה ברחוב הירקון פינת שד"ל. התברר כי במתחם מתגוררים דירים מוגנים, רובם קשישים, שלאחר קבלת התוכנית תיסלל בפני היזמים הדרך לסלקם מבתיהם באמצעות בתי המשפט, ללא כל הידברות.

שרי אורן טענה כי מדובר בשאלה קניינית, ולחברי הוועדה אין מנדט לעסוק בכך. את טענתה סתר עו"ד מטעם הדיירים, שהציג פסק דין תקדימי, שעסק בהחלטת הוועדה המקומית בירושלים: ועדה זו מנעה מיזמים הריסת בית של דיר מוגן, ובית המשפט הצדיק את עמדתה.

שרי אורן טענה, בתשובה להצגת פסק הדין התקדימי, כי יש ועדות ערר, להן עמדות שונות מעמדת ועדת הערר במחוז תל אביב. השבתי לה שמכך עולה כי התערבות הוועדה בנושא קנייני אינה בהכרח עניין בלתי חוקי - כפי שהיא טענה תמיד - אלא קשור לתפישת עולם. הסברתי לה שמבחינתנו לא קיימת מדינת תל אביב יפו, וחוקי סדום לא יעברו אצלנו.

בשלב זה התערב בדיון יו"ר הוועדה, דורון ספיר (מרשימת "תל אביב אחת"), ושאל אם יש לי השגות תיכנוניות בעניין. השבתי לו שאני אכן מערער על ההחלטה, ומלא השגות תיכנוניות על כל התוכנית. ספיר ניסה לטעון שאפשר להסתייג רק על פי ההתנגדויות שהוגשו לתוכנית, שברובן קנייניות, אולם שרי אורן הצדיקה את עמדתי. כבר בהשגה הראשונה היה רוב של שניים כנגד אחד - אני וכרמלה עוזרי ("צדק חברתי") נגד דורון ספיר, כששאר חברי הוועדה נמנעים. כרמלה אומנם חזרה בה מיד לאחר ששרי אורן הודיעה כי עמדתה תגיע לוועדה המחוזית, ובהצבעה חוזרת הצביעו רק שניים: אני בעד, ודורון ספיר נגד.

לסיכום, הוועדה קיבלה שתי החלטות. אחת, החלטה תיכנונית המתנגדת לחיבור המבנים בתוכנית רחוב הירקון פינת שד"ל. ההחלטה השנייה קבעה, שעל היזמים לבוא בדברים עם הדיירים המוגנים ולדווח בתוך 30 יום לוועדה. לפחות בינתיים, התוכנית לא אושרה.

תוכנית האב של מונטיפיורי לא נדונה היום. פאר ויסנר ("הירוקים") התנגד בגלל שנושא הלופטים לא מקבל את הפתרון הנדרש. אני התנגדתי בגלל שיתוף ציבור, שלדברי מהנדס העיר לא נעשה בדרך המקובלת.

* אהרון מדואל הוא חבר מועצת העיריה וחבר בוועדת המשנה לתיכנון ובניה מטעם "עיר לכולנו".