העירייה נסוגה מרמת אביב במסווה של ניטרליות והתושבים נלחמים ביניהם
הסיעה המורחבת של עיר לכולנו ערכה דיון בנושא היחסים בין ציבורים בשכונות, בעקבות פניית תושבים משכונת רמת אביב א' לעירייה בנושא מוסדות חב"ד בשכונה.
עיר לכולנו רואה את תל אביב יפו כעיר מגוונת ובכל מקום בעיר אנו רוצים לראות אוכלוסיות ושירותים מגוונים. השירותים הציבוריים אמורים להיות מופעלים על ידי העיריה באופן מגוון ולטובת כל התושבים ולשקף את חתך האוכלוסיה של השכונה.
במקביל, עיר לכולנו רואה לכל ציבור זכות להתגורר במקום אשר יבחר. בכלל זה, יש להבטיח כי ילדי רמת-אביב לא יהיו מושא לפעילות אידיאולוגית שלא בהסכמת הוריהם.
עיר לכולנו סבורה שיש צורך בתהליך של הידברות בין הקבוצות השונות המתגוררות ברמת-אביב א', ותעשה לקידומו של תהליך כזה.
בנוסף, יש לעמוד על תפקיד העירייה בהתרחשויות: אידיאולוגיית ההפרטה של ראש העיריה הובילה לנסיגה עקבית של העירייה ממבני ציבור בשכונה, ומהפקרת האינטרס הציבורי לפעולתם של כוחות השוק. עיר לכולנו קוראת לעיריית תל אביב יפו לממש את אחריותה על המרחב הציבורי על ידי תפיסת בעלות מחודשת על מבני הציבור והשטחים הציבוריים ברמת אביב א', והתאמת שימושיהם להרכב האוכלוסייה באזור.
עיקרון זה, ראוי שיעמוד לנגד עיני העירייה במגוון ענייניים. העירייה עשתה לעצמה מנהג למכור או להעביר את הבעלות הציבורית בתל אביב יפו לידיים פרטיות, ובכך להוציא את עצמה מהתמונה כאקט המדמה "נייטרליות". למעשה, כך מתנערת העירייה מאחריותה כלפי תושביה ומעמידה אותם אלה נגד אלה – חרדים מול חילוניים, מוחלשים מול בעלי-אמצעים – כשהמנגנון הפוליטי בו בחרו כדי שיתווך ביניהם בורח לספור את הכסף או את הרווח הפוליטי במדרגות.
עיר לכולנו קוראת לרון חולדאי ולמועצת העיריה להפסיק לנהל ולהתחיל להנהיג, להפסיק לברוח ולהתחיל להתמודד עם המציאות המורכבת בעיר – מורכבות שעולה במהותה על סך ההכנסות וההוצאות מארנונה ומקנסות.
קראתי שנציגכם תמך בחבד על בסיס הטענה שהוא קיבל 500 חתימות. אז בבחירות הבאות שהם יצביעו לעיר לכולנו. אני כבר לא.
כשאני מגיע לבני ברק או לכפר חבד אני מתנהג כתושב המקום. אני לא מקים דוחן כדי להפיץ שירת ביאליק לתושבי המקום, אינני מחלק דגלי מדינת ישראל, אינני מסתובב בלבוש פוגעני ואינני מחלק פליירים לטיולי שבת. הבעיה עם חבד לא רק שהם צבא מגויס שאינו גר במקום דרך קבע אלא שהם פועלים כדי להביא לילדנו מסרים שאינם מקובלים על הוריהם.
כל מי שתומך בדרכם אינו יכול לזכות בתמיכתי.
ד"ר זהר עילם.
הפתרונות שראיתי שמוצעים כאן הם פתרונות של חקיקה, הגבלה, פחד. אני מבין את החשש מחב"ד, שמהווים תרבות אחרת. אבל אינני חושב שהפתרון הנכון יהיה בחקיקה, אלא דווקא בעשיה, ובחיזוק החברה החילונית. חיזוק הקהילתיות של החברה החילונית, חיזוק הזהות של החברה החילונית. אני מאמין שמהלכים פרודוקטיבים, סופם לקדם את כלל האוכלוסיות, והם אלו שיבנו חברה טובה שנעים לחיות בה ולגדול בה. אז גם יעלם החשש מההחזרה בתשובה.
תושבי רמת אביב מרגישים מאוימים ומקופחים והם צודקים. מאוימים בגלל שפונים ברחוב לילדים שלהם ומנסים לשכנע אותם לחזור בתשובה. מקופחים בגלל שמבני הציבור בשכונה שלהם, למשל הקולנוע והמתנ"ס, נזנחו ונסגרו בגלל קניון רמת אביב בשל החלטה אומללה של הערייה ותהליכים חברתיים אחרים בחברה הישראלית החילונית שמחלישים את המרקם הקהילתי. אם אין מבנים לקהילה, הלכידות שלה נפגעת. מכיון שוואקום מתמלא תמיד, חב"ד, שהיא תנועה שחותרת במוצהר לשינוי והשפעה על סביבתה, נכנסה לתוך השכונה ומבני הציבור והיא עתה משתמשת בהם כמוסדות חינוך חרדיים, תוך שימוש במשאבים חוץ שכונתיים: כסף והסעות אוכלוסיה -תלמידים - לתוך השכונה.
עם זאת אין אפשרות מעשית, וגם לא צריכה להיות כזו, למנוע מאזרחים במדינת ישראל לגור בשכונות מסוימות בגלל מוצאם או אמונתם וכיוצ'. התושבים בשכונה רשאים לדרוש מהעירייה, ולדעתו גם מגיע להם, שמבני הציבור של שכונה שלהם ישמשו לאוכלוסיה של השכונה, על פי הרכבה. זה אומר שימוש שהוא בעיקרו חילוני אך מתחשב גם באחרים. העירייה יכולה לעשות זאת מכיון שהיא נותנת את האישורים ליעוד השימוש במבנים אלה או במבנים אחרים שנעשה בהם שימוש חורג.
אני עוקבת אחר המתרחש ברמת אביב זמן מה. חשתי כעס רב על הדרך שבה ניהלה קבוצת תושבים את הקמפיין נגד חב"ד, תוך כדי שימוש בטיעונים נלוזים על "ירידת ערך הדירות" ותיאור אורחות חייהם של החרדים בצורה שהייתה נתפסת בכל מקום אחר כאנטישמיות גרידא (כפי שכתב הני זובידה בפוסט שלו). מסכימה לחלוטין גם עם ההערה שספק אם ועדה עירונית הייתה מתייחסת באופן דומה לנושאים המציקים לתושבי שכונות אחרות.
ברם אולם, התגובה הכה פושרת של הסיעה המורחבת מתעלמת מלב הבעיה: הנסיון להשפיע על אורחות חייהם של תושבים בשכונה וכמובן, במיוחד, הנסיון להחזיר בתשובה ילדים. חשוב לזכור שלצד חופש הדת קיים גם החופש מדת. מצוקתם של התושבים בנושא זה היא אמיתית.הפעילות של מחזירים בתשובה אינה ייחודית לרמת אביב וקיימת ברחבי העיר והמדינה.
זכותם של אנשי חב"ד לגור היכן שירצו, אך אין להתעלם מן העובדה שחב"ד חרתה על דגלה נסיון להשפיע על ציבורים כמה שיותר רחבים ואינה מסתירה את נסיונה להחזיר בתשובה. אין ספק גם שהחלטתם של אנשי חב"ד לעבור לשכונה נובעת ממדיניות התנועה.
למען האמת, התאכזבתי מאד מכך שלא הייתה כל התייחסות לסוגיית ההחזרה בתשובה של ילדים. בעיני הדבר פסול מכל ומכל- זה צריך להיות לב העניין בדיון זה והתעלמות ממנו תמוהה, לדעתי, במקרה הטוב.
כחברת הסיעה המורחבת אני לגמרי בדעתך. ככול שזכור לי, בישיבת הסיעה הובעה בבירור הההתנגדות לפעולות מכוונות של חב"ד בקרב ילדים/ות ונוער חילוניים (הנעשות בשיטתיות, כגון פנייה בימי ששי לתלמידים שיוצאים מבי"ס אליאנס להניח תפילין).
כמו-כן, כתושבת שכונת רמת-אביב א' הבעתי במפורש דאגה ותחושת מצוקה לנוכח הסכנה לאבד את אורח החיים המקובל בשכונה, בה אני גרה שנים רבות.
כמו-כן, נוכחנו לדעת שמדובר בתהליך מבני, של נטישת השכונה על-ידי הרשויות ואי השקעה במה שדרוש כדי לקיים חיים קהילתיים בשכונה (תוך הפרטתם לקניון) מאפשר להחדיר אליה חיים קהילתיים הזרים לרוב רובם של תושביה.
בברכה, אסתר עילם
אכן פעילות בקרב בני נוער הינה בעיה רצינית ונושא זה עלה גם בישיבה של ועדת זכויות האזח בעיריה - כפי שעשינו אז גם כעת לדעת חברות וחברים בעיר לכולנו זהו נושא מאוד בעייתי - ולמרות שאינו נוגד את החוק הוא נתפס כבלתי מוסרי.
עם זאת אמירות כמו "דאגה ותחושת מצוקה לנוכח הסכנה לאבד את אורח החיים המקובל בשכונה" מדיפות ריח לא טוב של אי סובלנות לאחר. מה הכוונה שאמירה מסוג זה, שישנן שכונות שאסור לשנות את צביונן? שישנן אורחות חיים מוגנים ואין לשבשן? במדינה עם משאב קרקע מאוד נדיר ישנן תנודות רבות של אוכלוסיות - נוה צדק שהייתה שכונה קטנה עם אוכלוסיה מוחלשת לפני שנים (כן שם הייתה בעיקר אוכלוסיה מוחלשת) הינה כיום מבצר של המעמד הגבוה - האם הלנה על שינוי האורחות חיי השכונה הגיפים שחוסמים כל סמטה, מפלצות נדל"ן שמוקמות חדשות לבקרים ןאינני מדבר על המגדלים עלו באותה צורה? אלו הם דברים שיש לתת עלים את הדעת ולא לצאת בהצהרות מסוג זה...
לסיום אני כמובן מסכים כי ישנה בעיה עם נטישת העיריה את מוסדות הציבור והשרות לקהילה, ונושא זה יש להעלות בפני ראש העיריה ומועצת העיר בתמיכתה של עיר כלולנו על מנת להסדיר נושא זה.
בברכת שבוע טוב
הני
לדעתי סוגיות חב"ד היא סוגיה מאד חשובה במבחן הפלורליזם התרבותי רעיוני שקבוצה כמו עיר לכולנו חורטת על דגלה. לדעתי הקריאה לסובלנות ולקבלת השונה צריכה להישמע כאן בכל ברור, ולקרוא לכל מי שקשה לו לקבל אולכוסיה אחרת\חדשה\שונה בשכונה שלו לעשות צעדים כדי לקבלה
תמיכת עיר לכולנו בחבד
קראתי שנציגכם תמך בחבד על בסיס הטענה שהוא קיבל 500 חתימות. אז בבחירות הבאות שהם יצביעו לעיר לכולנו. אני כבר לא.
כשאני מגיע לבני ברק או לכפר חבד אני מתנהג כתושב המקום. אני לא מקים דוחן כדי להפיץ שירת ביאליק לתושבי המקום, אינני מחלק דגלי מדינת ישראל, אינני מסתובב בלבוש פוגעני ואינני מחלק פליירים לטיולי שבת. הבעיה עם חבד לא רק שהם צבא מגויס שאינו גר במקום דרך קבע אלא שהם פועלים כדי להביא לילדנו מסרים שאינם מקובלים על הוריהם.
כל מי שתומך בדרכם אינו יכול לזכות בתמיכתי.
ד"ר זהר עילם.
בעד מי אתם?
ההחלטה הזאת נשמעת כמו התחמקות. האם אתם בעד כניסת חב"ד לכל שכונה בעיר, או למען התושבים של רמת אביב ג'?
שינויים חברתיים
הפתרונות שראיתי שמוצעים כאן הם פתרונות של חקיקה, הגבלה, פחד. אני מבין את החשש מחב"ד, שמהווים תרבות אחרת. אבל אינני חושב שהפתרון הנכון יהיה בחקיקה, אלא דווקא בעשיה, ובחיזוק החברה החילונית. חיזוק הקהילתיות של החברה החילונית, חיזוק הזהות של החברה החילונית. אני מאמין שמהלכים פרודוקטיבים, סופם לקדם את כלל האוכלוסיות, והם אלו שיבנו חברה טובה שנעים לחיות בה ולגדול בה. אז גם יעלם החשש מההחזרה בתשובה.
אצלי בישוב אנו מנעים תהליכים כאלו. נשמח לעזור.
אנחנו בעד בני אדם וסובלנות
תושבי רמת אביב מרגישים מאוימים ומקופחים והם צודקים. מאוימים בגלל שפונים ברחוב לילדים שלהם ומנסים לשכנע אותם לחזור בתשובה. מקופחים בגלל שמבני הציבור בשכונה שלהם, למשל הקולנוע והמתנ"ס, נזנחו ונסגרו בגלל קניון רמת אביב בשל החלטה אומללה של הערייה ותהליכים חברתיים אחרים בחברה הישראלית החילונית שמחלישים את המרקם הקהילתי. אם אין מבנים לקהילה, הלכידות שלה נפגעת. מכיון שוואקום מתמלא תמיד, חב"ד, שהיא תנועה שחותרת במוצהר לשינוי והשפעה על סביבתה, נכנסה לתוך השכונה ומבני הציבור והיא עתה משתמשת בהם כמוסדות חינוך חרדיים, תוך שימוש במשאבים חוץ שכונתיים: כסף והסעות אוכלוסיה -תלמידים - לתוך השכונה.
עם זאת אין אפשרות מעשית, וגם לא צריכה להיות כזו, למנוע מאזרחים במדינת ישראל לגור בשכונות מסוימות בגלל מוצאם או אמונתם וכיוצ'. התושבים בשכונה רשאים לדרוש מהעירייה, ולדעתו גם מגיע להם, שמבני הציבור של שכונה שלהם ישמשו לאוכלוסיה של השכונה, על פי הרכבה. זה אומר שימוש שהוא בעיקרו חילוני אך מתחשב גם באחרים. העירייה יכולה לעשות זאת מכיון שהיא נותנת את האישורים ליעוד השימוש במבנים אלה או במבנים אחרים שנעשה בהם שימוש חורג.
אכזבה מתגובת עיר לכולנו
אני עוקבת אחר המתרחש ברמת אביב זמן מה. חשתי כעס רב על הדרך שבה ניהלה קבוצת תושבים את הקמפיין נגד חב"ד, תוך כדי שימוש בטיעונים נלוזים על "ירידת ערך הדירות" ותיאור אורחות חייהם של החרדים בצורה שהייתה נתפסת בכל מקום אחר כאנטישמיות גרידא (כפי שכתב הני זובידה בפוסט שלו). מסכימה לחלוטין גם עם ההערה שספק אם ועדה עירונית הייתה מתייחסת באופן דומה לנושאים המציקים לתושבי שכונות אחרות.
ברם אולם, התגובה הכה פושרת של הסיעה המורחבת מתעלמת מלב הבעיה: הנסיון להשפיע על אורחות חייהם של תושבים בשכונה וכמובן, במיוחד, הנסיון להחזיר בתשובה ילדים. חשוב לזכור שלצד חופש הדת קיים גם החופש מדת. מצוקתם של התושבים בנושא זה היא אמיתית.הפעילות של מחזירים בתשובה אינה ייחודית לרמת אביב וקיימת ברחבי העיר והמדינה.
זכותם של אנשי חב"ד לגור היכן שירצו, אך אין להתעלם מן העובדה שחב"ד חרתה על דגלה נסיון להשפיע על ציבורים כמה שיותר רחבים ואינה מסתירה את נסיונה להחזיר בתשובה. אין ספק גם שהחלטתם של אנשי חב"ד לעבור לשכונה נובעת ממדיניות התנועה.
למען האמת, התאכזבתי מאד מכך שלא הייתה כל התייחסות לסוגיית ההחזרה בתשובה של ילדים. בעיני הדבר פסול מכל ומכל- זה צריך להיות לב העניין בדיון זה והתעלמות ממנו תמוהה, לדעתי, במקרה הטוב.
למי שכתבה על "אכזבה מתגובת "עיר לכולנו"
כחברת הסיעה המורחבת אני לגמרי בדעתך. ככול שזכור לי, בישיבת הסיעה הובעה בבירור הההתנגדות לפעולות מכוונות של חב"ד בקרב ילדים/ות ונוער חילוניים (הנעשות בשיטתיות, כגון פנייה בימי ששי לתלמידים שיוצאים מבי"ס אליאנס להניח תפילין).
כמו-כן, כתושבת שכונת רמת-אביב א' הבעתי במפורש דאגה ותחושת מצוקה לנוכח הסכנה לאבד את אורח החיים המקובל בשכונה, בה אני גרה שנים רבות.
כמו-כן, נוכחנו לדעת שמדובר בתהליך מבני, של נטישת השכונה על-ידי הרשויות ואי השקעה במה שדרוש כדי לקיים חיים קהילתיים בשכונה (תוך הפרטתם לקניון) מאפשר להחדיר אליה חיים קהילתיים הזרים לרוב רובם של תושביה.
בברכה, אסתר עילם
שלום לכולם
אכן פעילות בקרב בני נוער הינה בעיה רצינית ונושא זה עלה גם בישיבה של ועדת זכויות האזח בעיריה - כפי שעשינו אז גם כעת לדעת חברות וחברים בעיר לכולנו זהו נושא מאוד בעייתי - ולמרות שאינו נוגד את החוק הוא נתפס כבלתי מוסרי.
עם זאת אמירות כמו "דאגה ותחושת מצוקה לנוכח הסכנה לאבד את אורח החיים המקובל בשכונה" מדיפות ריח לא טוב של אי סובלנות לאחר. מה הכוונה שאמירה מסוג זה, שישנן שכונות שאסור לשנות את צביונן? שישנן אורחות חיים מוגנים ואין לשבשן? במדינה עם משאב קרקע מאוד נדיר ישנן תנודות רבות של אוכלוסיות - נוה צדק שהייתה שכונה קטנה עם אוכלוסיה מוחלשת לפני שנים (כן שם הייתה בעיקר אוכלוסיה מוחלשת) הינה כיום מבצר של המעמד הגבוה - האם הלנה על שינוי האורחות חיי השכונה הגיפים שחוסמים כל סמטה, מפלצות נדל"ן שמוקמות חדשות לבקרים ןאינני מדבר על המגדלים עלו באותה צורה? אלו הם דברים שיש לתת עלים את הדעת ולא לצאת בהצהרות מסוג זה...
לסיום אני כמובן מסכים כי ישנה בעיה עם נטישת העיריה את מוסדות הציבור והשרות לקהילה, ונושא זה יש להעלות בפני ראש העיריה ומועצת העיר בתמיכתה של עיר כלולנו על מנת להסדיר נושא זה.
בברכת שבוע טוב
הני
שמח לקרוא גילוי דעת היייתי רוצה לקרוא עמדה יותר נחרצת.
לדעתי סוגיות חב"ד היא סוגיה מאד חשובה במבחן הפלורליזם התרבותי רעיוני שקבוצה כמו עיר לכולנו חורטת על דגלה. לדעתי הקריאה לסובלנות ולקבלת השונה צריכה להישמע כאן בכל ברור, ולקרוא לכל מי שקשה לו לקבל אולכוסיה אחרת\חדשה\שונה בשכונה שלו לעשות צעדים כדי לקבלה