לכבוד: מר רון חולדאי, ראש העירייה
הנדון: עתיד כיכר דיזנגוף
שלום רב,
לאחרונה, הגיעה אלי ידיעה על פיה העירייה בוחנת הצעה שקיבלה מיזם פרטי לבנות חניון תת קרקעי מתחת לכיכר דיזנגוף במודל BOT*. בתמורה לכך, נודע לי, היזם הבטיח להשיב את כיכר דיזנגוף למצבה הקודם במפלס הקרקע.
בניית חניון נוסף במרכז העיר היא רעיון גרוע. ראשית, כבר כיום ישנה כמות גדולה של חניה בתשלום באזור זה ועל כן, בניה של חניון נוסף מיותרת. שנית, חניון שיעבוד לפי מודל BOT לא ישרת את תושבי האזור. ולבסוף, בנייתו של חניון תעודד כניסה מוגברת של רכבים פרטיים נוספים שמגיעים מחוץ לעיר לאזור זה ובכך תחמיר את זיהום האוויר ותעמיק את משבר התחבורה החמור בתל אביב יפו.
יחד עם זאת, אין ספק שהעירייה חייבת להשיב את כיכר צינה דיזינגוף למפלסה המקורי בהקדם. כדי לעשות זאת, היא איננה זקוקה לעזרתם של יזמים פרטיים שיבקשו בתמורה זכויות בנייה על חשבון הציבור. העירייה יכולה וצריכה לממן את שיפוץ הכיכר בחלק מהתקציבים שהיא מקציבה לחידוש המרחב הציבורי בעיר.
לאור כל זאת, אני קורא לך לדחות את הצעת היזם לאלתר ולהשקיע בחידוש הכיכר והחזרתה למפלסה המקורי מתוך התקציב העירוני לשנת 2010 המתגבש בימים אלה.
בברכה,
ד"ר נח עפרון, חבר מועצה
מטעם עיר לכולנו
* שיטת ה-BOT (פירוש השם הוא Build-Operate-Transfer) היא שיטה למימון פרוייקטים ציבוריים. היזם הפרטי משלם את דמי הקמת המיזם ובתמורה מקבל מהמדינה, לתקופה מסוימת, את הזכות להפעיל את התשתית ולהנות מההכנסות. בתום התקופה האמורה, התשתית חוזרת לידי המדינה. דוגמאות בארץ: כביש חוצה ישראל, הרכבת הקלה בירושלים ובתל אביב.
לכאורה, מדובר בדרך לממן פרוייקט ציבורי ללא הון ציבורי. באופן מעשי, תמיד משלמים על זה ביוקר: במחיר, ברמת השירות, בערבויות שהמדינה מספקת ליזם כדי שיוכל לגייס כסף מבנקים, בסיבסוד שהמדינה או העיריה מעניקה למיזם. בכביש ישראל, למשל המדינה מבטיחה הכנסה מינמלית ליזם.
- ההסבר על שיטת ה-BOT נכתב על ידי יניב לוי ושרון מלכי, חברי פורום סביבה של עיר לכולנו.
