קריית ספר

"‫כממונה על מר קצ'לניק, אני מצפה ממך להבהיר לו כי מעשים כאלו לא יעשו, כלפי איש מתושבי העיר,‬ ודאי לא במקום בו העירייה לא מצליחה עדיין לעמוד במחויבותיה, ולספק לתושבים את שמגיע להם –‬ שטח ציבורי פתוח, פארק שיהיה מקור לשמחה ולא למפח הנפש לו גרמה היום מחלקת שפ"ע והעומד‬ בראשה". כך כתב אתמול ד"ר נח עפרון, חבר מועצת העיריה מטעם עיר לכולנו, לראש העיריה רון חולדאי, בתגובה על השחתת הגינה הקהילתית בשטח הפתוח בקריית ספר.

הגינה הושחתה על ידי אנשי אגף שפ"ע, שבמקום לשפר את פני העיר, כפי שנובע משמם, בחרו להרוס את הגינון הקהילתי, ואת הספסלים והפסל שהקימו במקום תושבי השכונה. מבירור שנעשה, עלה כי המקום הושחת בהוראת מנהל אגף שפע, שמוליק קצ'לניק, שביקר באיזור והחליט שצריך "לנקות" אותו. לאחר שהפועלים סיימו להרוס, הם השאירו את הכל בערימת זבל בכניסה לשטח.

הסיעה המורחבת של עיר לכולנו תיפגש מחר, שישי, עם פעילי שכונת שפירא ודרום מערב העיר. המפגש ייערך בשעה 12:30 בצהריים, בשדרות חכמי ישראל 63. לפני המפגש תערוך הסיעה דיון פנימי, שיחל בשעה 11. כל חברי התנועה מוזמנים לדיון הפנימי, ובוודאי גם למפגש עם פעילי השכונה.

אירועים נוספים בימים הקרובים:

לא יהיה חניון בשטח הפתוח באיזור קריית ספר - לפחות למשך שנה. כך החליטה הוועדה המחוזית, בישיבתה שנערכה הבוקר בבניין הממשלה, מול מגדלי עזריאלי.

מדובר בצעד חיובי, המשפר את הסיכוי שבמקום יוקם פארק על כל השטח, כפי שמבקשים התושבים כבר שנים ארוכות. כרגע עושה רושם שגם העיריה נעתרה לבקשות ומקדמת את התוכנית לפיה יהיה פארק - ולא יהיה מגדל.

רותי פליסקין, חברת פורום דמוקרטיה של עיר לכולנו, מדווחת מישיבת הוועדה: יושבת הראש הציגה את נושא קריית ספר והזכירה שהוא עלה בעבר בהקשר של השוק הסיטונאי, כאשר העירייה נתנה אותו כדוגמא לשטח פתוח קיים, שיש לקחת בחשבון.

מהנדס העיריה, חזי ברקוביץ', הציג את הבקשה להפקיד תוכנית לשטח עם ייעוד ציבורי (חום או שצ"פ), ולהחיל את סעיף 78 לחוק, המונע הקמת חניונים על השטח. ברקוביץ' הסביר שהעירייה נמצאת במשא ומתן עם מינהל מקרקעי ישראל על ניוד זכויות, וטען שלדעתו אין טעם ליצור, או לאשר זכויות בקריית ספר - זכויות שמעולם לא נולדו. לדברי ברקוביץ', אפשר פשוט לפצות את המינהל - בעלי השטח - בזכויות במקום אחר.

פרק נוסף, אולי מכריע בתולדות המאבק לפארק על כל השטח בקריית ספר, ייערך ביום שני הקרוב, בשעה 10:30 בבוקר, בישיבת הוועדה המחוזית. הוועדה תדון בתוכנית לפיה יוקם פארק על חלק מהשטח, ומגדל על חלקו האחר.

כרגע לא ברור איך משתלב הדיון עם החלטת הוועדה המקומית מה-9 בחודש, לפיה ינתן למינהל מקרקעי ישראל - בעליו הרשמי של השטח - אולטימטום של 30 יום להסכים לניוד זכויות הבניה במקום, כדי שאפשר יהיה להקים פארק על כל השטח. כאילו כדי להגדיל את חוסר הבהירות, לפי גירסה של אחדים מאנשי העיריה מטרת הדיון היא למנוע סופית את הקמתו של החניון בשטח הפארק, ולהתייחס לתביעה שהגישה צוקית, יזמית החניון, נגד המינהל, בסך 7.75 מיליון ש"ח.

השורה התחתונה היא שוועד הפעולה של קריית ספר קורא לכל התושבים להגיע לישיבה. לדברי אנשים בעלי ניסיון, נוכחות מאסיבית עשויה להשפיע לטובה על חברי הוועדה, שתתכנס במשרד הפנים, בקומה ה-14 של מגדל הממשלה, מול מגדלי עזריאלי.

ועד הפעולה, בינתיים, הגיש לנציגי העיריה תוכנית לפארק על כל השטח, כפי שאפשר לראות כאן:

הצעת עיר לכולנו, בנוגע לפארק בקריית ספר, הועלתה בישיבת מועצת העיריה מספר 2, שנערכה בתאריך י"א טבת תשס"ט - 07/01/09

כותרת ההצעה, שהוגשה על ידי חברת המועצה רחל גלעד-וולנר: לשנות את הייעוד של "מתחם קריית ספר" (גוש 7103 – חלקה 46) משטח המיועד למבנה ציבור (חום) לשטח ציבורי פתוח בלבד (ירוק).

תקציר נוסח ההצעה: לפני כ-9 שנים התקיימה תערוכת אמנים, ירוק במקום בטון. באותו מעמד הבטחת - אתה ראש העיר - רון חולדאי, להקים את פארק קרית ספר. גוש 7103 חלקה 46 , מתחם קרית ספר מונה כ-19 דונם. הוא השטח האחרון הפנוי באזור לב העיר, ומכאן חשיבות הפיכת כל מטר ממנו לירוק בלבד.

השאלה האם תוקם גינה זמנית בפארק קריית ספר, כפי שהמליצה באחרונה ועדת המשנה לתכנון ובניה, עדיין פתוחה. בתשובה לשאילתא בעניין של חבר המועצה מטעם "עיר לכולנו", ד"ר נח עפרון, אמר ראש העיריה, רון חולדאי, כי לא תקום גינה זמנית בקריית ספר כיוון שמינהל מקרקעי ישראל לא מאפשר לו לעשות זאת.

הדברים נאמרו בישיבת המועצה שנערכה ביום שני האחרון, ה-6 ביולי 2009. אולם לאחר מבט שהעיף חבר "עיר לכולנו", יואב לרמן, בספר החוקים, נראה כי לעיריית תל אביב יפו יש סמכות להקים גינה זמנית בשטח, גם אם מנהל מקרקעי ישראל ("בעלי השטח") מתנגד לכך.

לסמכות זו של העיריה קוראים "חוק הרשויות המקומיות (שימוש ארעי במגרשים ריקים) התשמ"ז - 1987 סעיף 2, או בקיצור "צו גינון". את החוק עצמו אפשר למצוא בקובץ המצורף (עמ' 3 עד 6).

"עיר לכולנו" עדיין מתלבטת איך להגיב בנושא. חברת המועצה מטעם התנועה, רחל גלעד וולנר: "מיד לאחר תגובתו של חולדאי חזרתי ואמרתי כי העירייה פועלת במשך שנים להקמת גינות זמניות על שטחים פרטיים. אני מקווה שזה נרשם בפרוטוקול כי היה רעש רב".

את התשובות המלאות של חולדאי לשאילתות של חברי "עיר לכולנו" אפשר למצוא בקובץ המצורף.

ביום רביעי שעבר, ה-22 באפריל, התקיים בוועדת המשנה העירונית לתכנון ובניה דיון בנושא פארק קריית ספר, ובעקבותיו החליטה הוועדה על צעדים, העשויים להביא לכך שפארק יוקם על כל השטח בו מדובר.

חלק משמעותי בהצלחת התושבים אפשר לזקוף לזכות מצגת מעולה, שהכינו שמואליק גילור, חבר תנועת "עיר לכולנו", ו-ועד הפעולה של הפארק בקריית ספר. המצגת, המובאת כאן עבורכם, מכילה מידע מעניין וחשוב לא רק על הפארק, אלא גם על מצב השטחים הירוקים בשכונה, בעיר, ובערים נוספות ברחבי העולם.

את הקובץ של המצגת אפשר למצוא גם כאן

אני מצטרף לכל הפירגון לכל מי שעשו במלאכת קריית ספר – להב והמאהב הבלתי פוסק שלו, ועד הפעולה ופעילויותיו, רועי ושמוליק ומיכל ברזל כהן שהכינו והציגו את תכנית הפארק (אגב מקרה ראשון בתל-אביב שתושבים מגישים לוועדה המקומית תכנית מיזמתם, ואולי אות לבאות), רוחיק ואהרון בוועדה, וכל הפעילים שבאו וחזרו ובאו ולא הירפו. מאבק תושבים למופת.

מעכשיו צא ואמור: בקריית ספר עשינו לעיריה בית ספר.

אבל, ומבלי להיות משבית שמחות, כדאי שים לב לשתי נקודות חשובות שצריך לזכור לקראת המשך ההתנהלות.

הראשונה: בסופו של יום מה שקרה כאן זה שיד שמאל של העיריה (הוועדה המקומית) נחלצה לפתור בעיה מלאכותית שבאה לעולם כתוצאה מפעולה של יד ימין שלה (מהנדס העיר ומדיניות המגדלים).

הנה השתלשלות מיזם המגורים בקריית ספר:

1. למינהל מקרקעי ישראל יש שטח אדמה נטול זכויות בניה למגורים (מיועד גם כרגע למבני ציבור בלבד). ובעברית: שטח שהמינהל לא יכול לעשות עליו שקל.

2. בא מהנדס העיר ת"א יפו ויוזם שינוי יעוד למגורים (מגדל 88 דירות). שווי כולל: בין 50 ל 150 מיליון דולר.

שימו לב בפרוטוקול המצ"ב לדברים הבאים:
1. פארק קריית ספר (עמ' 15-18).  מדובר בדיון בין שתי חלופות - הצעת התושבים לפארק על כל השטח מול הצעת העירייה לבינוי מסויים בשטח.
2. שיקוע באזור בגין-החשמונאים (עמ' 22-24).
3. בינוי ברחוב טרומפלדור (עמ' 6-14).
4. עסקת הקומבינציה ברחוב רקנאטי (עמ' 37-40).