מאבקים סביבתיים-חברתיים מתחלקים לשני סוגים. לסוג הראשון, הרווח יותר, שייכים המאבקים נגד אינטרסים הפוגעים בסביבה. אני זוכר היטב את המאבקים הקשים בכנסת על חוקי הענק הסביבתיים בשנים האחרונות – חוק המזהם משלם וחוק אוויר נקי. אלה היו מאבקים של טיפוס במעלה תלול והתנגשות חזיתית עם אינטרסים ועם אינטרסנטים שונים.
אבל יש גם מאבקים מסוג אחר. באלה ממוקמים בצד השני לא אינטרסים רבי עוצמה אלא בעיקר תפיסה אנכרוניסטית, שממש כבר הגיע הזמן להיפטר ממנה. לכאן אני משייך, למשל, את המאבק שהתחלנו, בעיר לכולנו, ליישומה של תכנית התחבורה מהיר בעיר - תכנית הקמתה של מערכת תחבורה ציבורית מהירה בתל אביב-יפו, שתנהג בדיוק כמו רכבת תחתית מבלי שתהיה רכבת ומבלי שתהיה תחתית (ומבלי שתצריך את הזמן הרב ואת ההשקעה הכספית האדירה שרכבת תחתית רגילה דורשת). כמו שכתב אביב לביא, בשבוע שעבר: "כמה פשוט וכמה חכם". במאבקים אלה המוקד הוא פשוט שינוי החשיבה, החלפת דיסקט. במקרה התחבורה – ההבנה שעיר מודרנית לא יכולה להמשיך ולהעמיק את תלותה ברכב הפרטי.
בישיבת מועצת העיר האחרונה נתבקשו חברי המועצה לאשר את פרוטוקול ועדת הכספים. בתוך הפרוטוקול הסתתרה גם ההצעה לאשר מחדש גביית דמי כניסה לחוף הצוק ממי שאינם תושבי העיר.
החוק קובע כי גביית דמי כניסה לחופים אינה חוקית ללא אישור חריג של שר הפנים. מטרת המחוקק הייתה להשאיר את חוף הים פתוח לשימוש כל הציבור - עשירים ועניים כאחד. במקרה של חוף הצוק ניתן האישור משר הפנים.
עיר לכולנו מתנגדת לגביית דמי כניסה באתרים ציבוריים, החוף הוא של כולנו.
חבר המועצה יואב גולדרינג הציעה למועצת העיר להצביע נגד גביית הכספים בחוף הצוק: "האם אנחנו מבקשים לעשות סלקציה בין מי שידו משגת למי שידו אינה משגת, על מנת ליצור חוף אקסלוסיבי שבמקרה נמצא בצפון העיר? האם אנחנו רוצים למנוע מתושבי פריפריה להיכנס דווקא לחוף הצוק?"
המועצה הצביע נגד ההצעה לביטול דמי הכניסה לחופים.
ראו את הנאום בווידאו: http://www.youtube.com/watch?v=vxOcGO7_gOc#t=11m43s
למרות הבשורות הטובות בנוגע לילדים (1), עדיין יש על מה להיאבק (2-3). עיריית תל אביב לא אוהבת שאנו יוצאים מהבית ולא מוציאים כסף (5, 9, 10). אבל קצת אופטימיות לא תזיק – מסתמן ניצחון לתושבים סיבב פארק החורשות (8), קונספט חדשני לספריה ציבורית (4) ומאפרות חדשות בחופים (6). ועוד דברים שחשוב שנדע.