הוועדה מקומית לתכנון ובניה

עיר לכולנו מערערת על עסקת הדולפינריום השערורייתית.

העסקה אמורה להעניק לבעלי הקרקע בדולפינריום זכויות בניה בשווי מאות מיליונים כדי שיפנו את המתחם. כל זאת בעוד העירייה הייתה יכולה פשוט להשתמש בסמכותה החוקית להריסה ושיפוץ, כפי שהיא עושה כל הזמן בדרום העיר. כל זאת בשעה שתוכנית הטיילת המפוארת לא הוצגה בכלל לחברי הועדה - שוב קודקודי העירייה מנסים לעקוף את נבחרי הציבור.

להלן נוסח הערר של עיר לכולנו, כפי שהוגש על ידי חבר המועצה אהרון מדואל:

תכנית הדולפינריום אושרה להפקדה לאחרונה בוועדה המקומית. תומכי התכנית טענו כי הדולפינריום במצבו הנוכחי מהווה מפגע וכי הריסתו חיונית על מנת ליצור רצף לטיילת חוף הים.
הסרת הדולפינריום הותנתה במתן קרקע עירונית חילופית באחד האזורים היקרים ביותר במדינה, מצדו המזרחי של כביש החוף מול גן צ'רלס קלור.

אני משוכנעת כי איש מתושבי תל אביב יפו לא חש כי שהדולפינריום מהווה את המפגע הגדול ביותר הקיים בעיר מאז ומעולם. אולם מסתבר כי שנתו של ראש העיריה נדדה בלילות והמהלך ליצירת דימוי הדולפינריום כדמון אורבני קרם עור וגידים בלילות ירח מלא.

הדולפינריום הוא מוסד תל אביבי ותיק שנבנה בשנות ה-70 והוזנח עם השנים, העסקים התחלפו בו חדשות לבקרים אך באופן כללי לא הטריד את מנוחתו של איש מלבד הקיבוצניק היוזם. כיכר אתרים, למשל, המהווה מפגע אורבני אמיתי, קשה וכואב בלב אזור מגורים, לא טרדה כהוא זה את מנוחתו של ראש העירייה למרות תלונות קשות של תושבי האזור, בעלי החנויות, ומובילת המאבק - הגברת שרה בוכמן זיכרונה לברכה.

הטור פורסם במקור במיינט: http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4023941,00.html

חברת המועצה יעל בן יפת קוראת לעירייה שלא להפקיר את התושבים במאבק צודק מול הקבלנים, בעקבות חיוב בסך 100,000 ש"ח (!) שהטיל בית המשפט המחוזי על ועד הפעולה של נוה צדק. חברי המועצה של עיר לכולנו היו בין חברי המועצה שחתמו על מכתב לבית המשפט כדי שבית המשפט יכיר בועד הפעולה כנציג התושבים.

הטור פורסם במקור במיינט: http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-3986628,00.html

בשנה האחרונה התארגנה קהילת נווה צדק להילחם במתקפת המגדלים על השכונה. מגדל נווה צדק היה תמרור אזהרה ומספטמבר תושבי השכונה נלחמים מול העיריה, מול היזמים, ועדות מקומיות ומחוזיות ולבסוף גם מול בתי המשפט.

השבוע פסק שופט בית המשפט המחוזי עודד מודריק נגד עתירת ועד פעילי נווה צדק. פעילי השכונה דרשו בעתירה לבטל את החלטת המועצה הארצית לתכנון ובניה אשר קבעה כי יזמי המגדל יוכלו לבחור בין שלוש חלופות לבניית המגדל. פירושה של החלטת המועצה הארצית היא כי השיקול הכלכלי הוא שיכריע בבניית המגדל ללא כל התחשבות בערכים סביבתיים או חברתיים.

עיר לכולנו דורשת: בדיקה חיצונית של הכשלים בהבימה

בטיחות אינה הפקר

סאגת שיפוץ בניין הבימה לא נגמרת. כזכור - מספר דו"חות של מהנדסי בניין קבוע כי ישנם סימני שאלה חמורים באשר ליכולתו של הבניין לעמוד ברעידת אדמה ובעומסים שנוצרים בבניין תיאטרון. (סיקור מקיף של השתלשלות האירועים)

אך העירייה ממשיכה לבנות ולא מתכוונת לעצור. אפילו הדו"ח שהוזמן על ידי העירייה קובע כי "חוות דעת זאת עוסקת אך ורק באותם 30 נושאים שבהם התבקשה לעסוק, ואין להוציא ממנה מסקנה כלשהי לגבי יציבות הבניין בכללותו ואישור השימוש בו".

במליאת המועצה (21.7.2010) יגיש חבר המועצה אהרון מדואל ערר בשם עיר לכולנו הדורש לעצור מיידית את הבניה ולמנות ועדת בדיקה חיצונית ובלתי תלויה.

העירייה ממשיכה במדיניות של תכנון נקודתי

במליאת הועדה הקרובה (21.7) היה אמור להתקיים דיון בערר של חבר המועצה אהרון מדואל באשר לניוד זכויות מוגזם בין שני בניינים ברח' המסגר (מס' 8-10).

בשנים האחרונות מקדמת העירייה במרץ את תוכנית המתאר לתל אביב יפו. תוכנית המתאר אמורה להיות תוכנית כוללת לעיר המסדירה את עקרונות התכנון מתוך תפיסה כוללת של התפתחות העיר לטווח זמן ארוך.

עיר לכולנו חרטה על דגלה את הגברת השקיפות בעירייה ובמיוחד בתהליכי תכנון ובניה. לא פעם מתעוררים תושבים ומגלים מאוחר מידי כי בשכנות אליהם אושרה בניית מגדל ענק, מבנה בעייתי או עסק המהווה מטרד.

לפני מספר ימים פנה אלי תושב כפר שלם לעזרה. תושב זה קיבל היתר בניית מרתף בגודל 40 מ"ר, בתושב שהחל בבניית המרתף קיבל החלטה להגדילו לסך של 60 מ"ר, 20 מ" יותר מההיתר שקיבל. אותו תושב עצר את עבודת הבניה לפני כחודש וחצי ופנה לעירייה בבקשה לאישור ההגדלה. כאמור, מדובר באישור פורמאלי בלבד כיון שזכויות הבנייה במקום מאפשרות מרתף עד לגודל של 100 מ"ר.

בתגובה, נדרש אותו תושב על יד העירייה להוציא תיק מידע – ובכך הלכה למעשה להתחיל מסלול מחודש לקבלת היתר. אותו תושב המתין כחודש וחצי לתיק המידע שלא הגיע, כל זאת להזכירכם לאחר שעצר את הבנייה.כמובן שעקב ההמתנה נגרמו נזקים כספיים לתושב, כמו גם הופעל עליו לחץ מהקבלן שעצר את עבודתו באתר. השאלה שהעלתי בפני הוועדה הייתה: "במה שונה דינו של התושב מעיריית ת"א-יפו שהוסיפה במהלך הבנייה בתיאטרון הבימה מאות מטרים ללא היתר, ונחפזה לבקש אישור בדיעבד רק לאחר שחברת הביצוע "דניה- סיבוס" איימה בהפסקת העבודה במידה ולא יוצאו ההיתרים הדרושים לעבודות שבוצעו בחריגה מההיתר?