דיור

באחרונה התפרסמה ב-TheMarker ידיעה על כוונתו של שר הפנים, אלי ישי, שלא לאשר את המלצות המועצה הארצית לתכנון ובנייה להפחתת תקני חניה בסמוך לצירים מרכזיים של תחבורה ציבורית. המלים הטכניות מסתירות החלטה לגמרי לא טכנית. לשאלה מה עדיף - דירות או חניות - בחר השר ישי לענות בתשובה האנטי-חברתית - עוד חניות.
 
להחלטת ישי יש השפעות ישירות על עלות הדיור. ככל שמחייבים פחות חניות (כלומר, ככל שתקן החניה נמוך יותר), כך עלות הדירות נמוכה יותר. כמו כן, סירובו של אלי ישי להפחית את תקן החניה באזורים המשורתים על ידי תחבורה ציבורית תפגע במצאי הדירות במטרופולינים בארץ - אם בשל בנייה של חניות על חשבון דירות נוספות ואם בשל עיכוב פרויקטי בנייה בשל הקמת חניות תת-קרקעיות יקרות.
 

 בהמשך לגילויו של אוריאל רז, עיר לכולנו ממשיכה להדגיש כי אין זה סביר כי הרשויות ונבחרי הציבור שלנו יתנערו מאחריותם כלפינו.

מתוך פקודת העיריות:

פרק שנים-עשר: חובותיה וסמכויותיה של עיריה

...

סימן ג': סמכויותיה של עיריה

...

סעיף 249. סמכויותיה של עיריה הן: 

... 

(5) שיכון למעוטי אמצעים

לספק שיכון למיעוטי אמצעים, ולתכלית זו -

(א) לרכוש או לחכור כל קרקע, לרבות בתים או בניינים אחרים שעליה;

בהתראה קצרה - מתארגנת הפגנה ספונטנית של נפגעי הדיור הציבורי שתיערך מחר (רביעי 7/9/2011) בבוקר בשעה 8:30 מול מלון דייוויד אינטרקונטיננטל בזמן נאומו של שר השיכון אריאל אטיאס בכנס במקום. בהפגנה לוקחים חלק נפגעי עוולות הדיור הציבורי ומוחים על משבר הדיור.

על מנת להזכיר מה כוחה של הפגנה ספונטנית, מצורפות תמונות מההפגנה המוצלחת נגד התחנה המרכזית החדשה. מאות מפגינים הקיפו את התחנה המרכזית בשרשרת אנושית, ודרשו מהרשויות לגלות אחריות כלפי תושבי האזור ולהביא לסגירתה של התחנה, המהווה מוקד של רעש, זיהום אוויר ומפגעים נוספים.

טור מומלץ: "העם דורש צדק עירוני" / אדם רוטברד

הקיץ הישראלי 2011 - מקצת מאירועי השבוע בתל אביב יפו:

- פעילי המחאה החברתית מבקשים להקים מאהל חדש בשד' ח"ן. הסיירת הירוקה של עיריית תל אביב יפו ומשטרת ישראל מפנות את הפעילים תוך שימוש באלימות. הפעילים נקנסים וציודם נזרק.

תופעת הסקווטינג נפוצה ברחבי העולם ומוכרת לנו בעיקר בדגם המערב-אירופי שלה. סקווטינג היא פלישה למקרקעין ומבנים נטושים וריקים, השמשתם ומגורים בהם. בלונדון, בברלין, באמסטרדם ובמקומות נוספים מדובר בתופעה רווחת ולגיטימית, שבמסגרתה יחידים וקבוצות פולשים לדירות ריקות ונטושות והופכים אותן לביתם.

במקרים רבים פלישה שכזאת למבנה ומגורים בו נחשבת כסוגיה אזרחית ולא פלילית, והוצאה של פולשים ממגורים כאלה אינה עניין מיידי וטכני גרידא, אלא כרוכה בפרוצדורה משפטית ממושכת. בחלק מהמקרים אף קיים עידוד סמוי של העיריות השונות לפלישות אלו, שכן הסקווטרים משפצים דירות ישנות, פותרים בעיות דיור בעצמם, מסלקים מפגעים ומתנהלים באופן דמוקרטי ושלו בינם לבין עצמם.

תודה למאתיים התושבות והתושבים שבאו להראות לחולדאי שאנחנו לא רוצים עיר לעשירים בלבד
 
עשרות תושבות ותושבים התכנסו אמש במאהל המחאה ברוטשילד, ויחד צעדנו אל ישיבת מועצת העיר תל אביב-יפו. קהל של כמאתיים איש הגיע בכדי להאזין לחברי הקואליציה של חולדאי מתרצים את חוסר התועלת שהפגינו לאורך השנים כלפי משבר הדיור.
 
היחיד שלא ניסה אפילו לתרץ הוא ראש העיר רון חולדאי, שהעדיף ללעוג לקהל, ואפילו התגאה: "בגללי! בגללי מספר הצעירים בעיר הוכפל!... בעקבות השיפוץ ברח' אבן גבירול, מחירי הדירות הוכפלו!"
 

בין הפגנה "חוקית" או לא לבין מאהל "חוקי" יותר או פחות מתגלה בשבועות האחרונים עיריית תל אביב יפו במלוא הדרה הגזעני, החשוך והדיקטטורי. עיריית תל אביב יפו אוהבת אותנו ממושמעים ונחמדים, כשעל פנינו מרוח חיוך תמידי, בלי שום קשר לריחות הצחנה האופפים את כל המרחב העירוני ומקורם ידוע – הבניין בן 12 הקומות באבן גבירול.

החוויות ממאבק האוהלים מוכיחות כי העיר אכן מחולקת, וכי חוקים וגזירות שונות מופעלים על חלקים שונים בעיר וביחס לתושבים שונים בה. בנוסף, ניתן לראות כי חוסר הקוהרנטיות של החלטות עירוניות מצביעות על היסטריה וחוסר הבנה של המציאות. לגבי חולדאי זה לא מפתיע, כי חייו בבועה לא החלו בתל אביב אלא איפשהו בקוקפיט זה או אחר.

 
"מחאת האוהלים: ההיסטוריה של דרישת האזרחים לקורת גג" (גלובס, 25/7/2011) - כולל ראיון עם אהרון מדואל, חבר מועצת העיר מטעם "עיר לכולנו" שנזכר במחאת האוהלים של שנות ה-90':
 
ביולי 1990 מלאו ערים רבות, מבאר שבע ועד כרמיאל, במאהלים בשטחים ציבוריים של אותם ותיקים שמצאו את עצמם מחוץ לתחרות. המאבק הזה, שלא צריך להסביר למה הוא מזכיר את השבוע האחרון, הוכתר בהצלחה, או לפחות בהישגים מסוימים.

 
דרישה לכינוס ישיבה שלא מן המניין בנושא: פתרונות עירוניים למשבר הדיור בתל אביב יפו - בצירוף סדר יום והצעות החלטה לפי ס' 9(א) לתוספת השנייה לפקודת העיריות (נוסח חדש)
עיריית תל אביב יפו שונה בנוף של עיריות אחרות בארץ. זו עירייה עתירת נכסים ומשאבים. התקציב השנתי של העירייה הוא של 4.5 מיליארד (שוטף ופיתוח יחד). בבעלותה של העירייה קרקעות, דירות וזכויות בנייה לרוב.
ברמה העירונית לא נכון להטיל את מלוא האחריות על פתרון מצוקת הדיור בצעדי הממשלה. הפשרת קרקעות לדוגמא, אין לה שום קשר לתל אביב יפו שאין בה קרקעות חקלאיות הממתינות להפשרה. למעשה יש ברוב חלקי העיר מחסור חמור בשטחי ציבור פתוחים ירוקים. אמנם יושג הרבה אם הכנסת תחוקק חוקים בנושא יחסי שכירות והממשלה תחדש את הבניה של דיור ציבורי, אבל העירייה לא צריכה להמתין לכל אלה. יש דברים שבתחום סמכותה של העירייה, ובכוחותיה שלה שיכולים להביא לפתרון מהיר וישים כבר בזמן הקרוב.

חמש מאות איש ואישה הגיעו הערב למחות נגד מדיניות הנישול של חברת חלמיש וראש העירייה, רון חולדאי. יהודים וערבים יחד, תושבי כפר שלם, יפו והשכונות - התאחדו כדי למחות על כך שמקום לטפל במצוקת הדיור, חברת חלמיש רודפת את התושבים באמצעות עורכי דין במליוני שקלים.

במהלך ההפגנה נחסמו שדרות ירושליים לדקות ארוכות. המפגינים קראו: "חולדאי, גם מובארק היה טייס!"

ההפגנה ייחודית בכך שתושבי כפר שלם, יפו, סומייל, גבעת עמל - יהודים וערבים יחד, התאחדו מול המדיניות הכלכלית הדורסנית מבית מדרשם של חולדאי ושר השיכון אטיאס, המבוצעת בפועל על ידי חברת חלמיש. חלמיש מוציאה למעלה מ-2 מליון ₪ בשנה על משרדי עורכי דין במטרה להתיש את תושבי כפר שלם ודיירי דיור ציבורי בתביעות משפטיות ולהביא לסילוקם. כסף זה נלקח מסך תקציב של 3 מליון ₪ שהיה אמור לשמש לשיפוץ ושיכון בדיור ציבורי בדרום העיר ויפו.