נח עפרון

אסיפה כללית והרמת כוסית לרגל השנה החדשה התקיימו אמש ב"בית העם" ברוטשילד 69.
יו"ר התנועה, ח"כ דב חנין, פתח את הערב באומרו: "לא במקרה פרץ המאבק החברתי הגדול בתל אביב. בצדק הוא הפך למאבק ארצי, התפשט מקריית שמונה ועד אילת ומציב מטרה של שינוי השיטה במדינה כולה. כך נופצה אגדת הבועה התל-אביבית."
חברי מועצת העיר תל אביב יפו מתנועת "עיר לכולנו" דיווחו על פעילות התנועה בשלושה מישורים:

 
תודה חולדאי, עכשיו תתפטר / יואב גולדרינג
 
לולא שקד חולדאי בשנות כהונתו על הפיכת תל-אביב יפו לעיר לעשירים בלבד, ייתכן שהמאהל לא היה קם. העם עבר מהפך תודעתי וזמנם של נבחרי ציבור כמוך הסתיים
 
המאבק לצדק חברתי חייב הרבה לראש העיר תל-אביב יפו, מר רון חולדאי. לולא שקד חולדאי בשנות כהונתו על הפיכת תל-אביב יפו לעיר עסקים ולתושבים עשירים בלבד, ייתכן שהמאהל החלוץ בשדרות רוטשילד כלל לא היה קם. 
 

אין מי שמכיר את העיר יותר טוב מתושביה. ביומיום שלנו אנו נתקלים בכל מיני דברים קטנים וגדולים שמפריעים לנו בדרך שלנו, בסביבה שלנו. דברים שרק מי שעובר במקום ומכיר אותו יראה אותם, וגם דברים שאולי כולם יודעים, אבל אנחנו, שעוברות במקום משתגעות מזה שעוד לא עשו עם זה כלום.

מפת המפגעים של תל אביב יפו היא המקום בו כל אחת ואחד מאיתנו יכול לכתוב מה מפריע בסביבה שלנו. מה צריך לשנות, ומה צריך להוסיף ולתקן.

מפת המגעים היא דרך פשוטה וישירה לעשות שינוי, דרך לראות מה אנשים אחרים ראו בסביבה שלנו, ברחובות הסמוכים אלינו. ברגע שמפגע עולה למפה, אנחנו נוכל לדרוש מן העירייה לתקן אותו, והעירייה לא תוכל לטעון שהיא לא ידעה שיש בעיה שזקוקה לטיפול. באופן הזה, מפת המפגעים היא דרך לא רק לשקיפות ודמוקרטיה, אלא גם צעד ראשון לפעולה לשיפור הסביבה שלנו פה בעיר..

בשנתיים האחרונות, הגיעו אלינו תלונות רבות מתושבים שתיארו איך שמפוחים משבשים את חייהם: מונעים מהם שינה, מעלים אבק שגורם להתקפי אסטמה ובעיות עיניים, ועוד. למרות זיהום האוויר שהשימוש בהם גורר והרעש הבלתי נסבל שבוקע מהם, ולמרות התנגדותם של תושבים, העירייה לא חדלה מהשימוש בהם, והמשיכה להתעלם מרצונם של תושביה.
בפוסט שפורסם בבלוג של יואב לרמן, עוד בלוג תל אביבי, נח עפרון ושרון מלכי כותבים על ההתעלמות של חולדאי מרצון התושבים לחיות בסביבה נקייה ושקטה.

בעיריית תל אביב יפו ישנן לא פחות מ-37 ועדות. חלק מהועדות הנן ועדות חובה שעל הרשות חובה להקים אותן ולכנס אותן, וחלקן ועדות רשות, שהעירייה יכולה להקים. מיעוטן נפגשות באופן תדיר, רובן לעיתים רחוקות, וחלקן לא מתכנסות כלל.

מטרת הועדות הנה לדון באופן שוטף בעניינים שתחת אחריותן, ועל כן הן מהוות חלק בלתי נפרד מהדמוקרטיה העירונית. פן חשוב לא פחות בעצם קיומן הוא הדיווח והפרסום של הנעשה בהן באמצעות פרוטוקולים של הישיבות.

דו"ח משמר המועצה של החברה להגנת הטבע הצביע על המצב העגום של פרסום הפרוטוקולים בעיריית תל אביב יפו. נכון להיום, מתוך 37 הועדות הקיימות, מפרסמת העירייה רק את הפרוטוקולים של 4 ועדות: ועדת הנהלה, ועדת תכנון ובניה, ועדת מכרזים וועדת כספים.

הפגישה נערכה ב-15.2.2011

השתתפו: נוח עפרון, אוהד קרני, מיכאל כהן-עד, שרון מלכי, רונן ברוך, חגית גולדשטיין, אלי זיו, תמי צרי, משה לופיאנסקי, ג'והנה ג'ונס.

מפת מפגעים של תל אביב יפו

שרון ונח הציגו את ההתקדמות בעניין המפה – רעיון שעלה בפגישת הפורום האחרונה. המפה מובנית על Google - לחצו לפתיחת המפה. כולן/ם מוזמנות/ים להוסיף מפגעים בסביבה הקרובה והרחוקה.
תמי צרי מ'עץ בעיר' סיפרה על מפה ירוקה מתוכננת שמובנית על מערכת GIS. ככל הנראה, המפה תוקם על ידי מספר גופים שהעירייה היא אחד מהם.

הורדת כיכר דיזינגוף

נח עפרון, חבר המועצה של עיר לכולנו, כותב על פוליטיקה אחרת: פוליטיקה של קהילה.
לקריאת המאמר המלא: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4020320,00.html

בקווים כלליים, הסָגָה של ביתה של הקבוצה בשנים האחרונות ידועה היטב. בשנת 2005, רון חולדאי, ראש העיר תל אביב-יפו, החליט להרוס את ביתה של קבוצת הכדורסל, אולם אוסישקין, כדי לנייד "אחוזי בנייה" למיזם נדל"ן במקום אחר בעיר. למרות התארגנותם והתנגדותם של אוהדי הקבוצה, חולדאי שלח דחפורים שקרעו לרסיסים את הפרקט. ב-25 ליוני, 2007, יום לאחר ט' באב, דחפורי העירייה הרסו את רוב אולם אוסישקין, להוציא את יציע א', שנשאר על כנו. על קיר היציע, מישהו כתב גְּרָפִיטִי בספריי אדום: "תם, אך לא נשלם, סיפור אולם אוסישקין."

ביום שישי האחרון התייצבו עשרות מפגינים בכיכר ביאליק וקראו למנוע את הריסת המבנהההיסטורי ברחוב ביאליק 2, שבו שוכן גם קפה ביאליק הוותיק, ובניית מגדל קומות במקומו. בהפגנה נכחו תושבי הרחוב, פעילים מתנועת עיר לכולנו ואמנים כדוגמת דנה ברגר וערן צור, ודרשו מהעירייה להכניס את המבנה לרשימת השימור העירונית.

פורסם לראשונה בעיתן העיר

יוני ליבנה, תושב השכונה שהשתתף בהפגנה, ציין השבוע: "באנו להבהיר לעירייה שהסידור לפיו קבלנים קובעים איך תיראה תל אביב אינו לרוחנו. לבנות בניין קומות במקום המבנה ההיסטורי ובעל המורשת התרבותית שבביאליק 2 זה לא רק טעות אלא אכזריות. העירייה מתעלמת מהתושבים, לטובת איזשהו חזון שאנו לא שותפים לו".

חברת המועצה רחל וולנר (עיר לכולנו), החברה בוועדת התכנון העירונית, הוסיפה: "לפני כשנה וחצי העליתי בפני הועדה את הכנסת הבניינים ברחוב ביאליק 1 ו־ 2 לרשימת שימור. בינתיים, הרשימה נסגרה והבניינים לא הוכנסו. ביאליק הוא רחוב בעל ערך ומורשת לאומית ולעירייה יש יכולת, בעזרת מדיניות תכנון, לשנות את ההחלטה. אמשיך לפעול בנושא".

בישיבת מועצת העירייה האחרונה (13.12) העלה חבר המועצה יואב גולדריג הצעה לסדר שמטרתה להשיב לרחובות העיר את שטחי הפרסום הקהילתי.

בשנים האחרונות מורגשת מצוקה קשה בשטחי פרסום לשימוש התושבים. תושבים שרוצים להדביק מודעה על כלב שהלך לאיבוד, שיעורי גיטרה או רכיבה על אופניים ועל ההופעה שלה הלהקה החדשה שלהם - מוצאים עצמם מול מציאות שבה כמעט ואין להם מקום להדביק מודעות כי לוחות המודעות המרובעים מועטים. ולראיה, מודעות רבות מודבקות במקומות אסורים.

המצב אף החמיר לאחרונה כאשר העירייה חתמה על חוזה עם חברת JCDeaux. במסגרת החוזה החליפה החברה את לוחות המודעות העגולים שהיו פזורים בעיר בלוחות חדשים המכוסים במגן פלסטי שקוף, וכך נמנעה עוד אפשרות של פרסום קהילתי מהתושבים.

אחד הסעיפים השעורוריתיים בחוזה שהוצע לחברה היה שבדברי הפרסום בשלטים לא יהיה תוכן שיכול לפגוע בשמה של העירייה - כאילו לא שמעו מעולם על חופש הביטוי.

בישיבת המועצה האחרונה הציע נח עפרון ,חבר המועצה מטעם עיר לכולנו, להקים צוות משימה בכיר שיוטל עליו לזהות פתרונות קונקרטיים ומיידיים לבעיות התחבורה בעיר ולהציגם תוך שישה חודשים. עפרון הדגיש כי הוא לא קורא באופן ספציפי ליישומה של תוכנית קווי האוטובוסים המהירים שתנועתו קידמה בחודשים האחרונים, אלא לכל פתרון שייתן מענה למשבר התחבורה של העיר בטווח הזמן הקצר. במהלך נאומו, עפרון הגיש לחולדאי עצומה עליה חתמו אלפי תושבי תל אביב יפו שתומכים בתוכנית "מהיר בעיר".

רוצים לדעת מה קרה להצעה? מי ניסתה לגנוב את ההצגה ומה חושבים חברי הקואליציה של חולדאי? היכנסו לאתר מהיר בעיר!